תמיר שר

פתחים, צילום, 2000 סדרת עבודות זו של תמיר שר מורכבת מתצלומים של פתחי חניונים עירוניים תת קרקעיים. אלו הם חללי מעבר, חללי ביניים – בין כניסה ליציאה, בין עלייה לירידה, בין חושך לאור. חללים מוכרים בשגרת היומיום העירונית של הולך הרגל או נהג הרכב, אשר בד בבד, הנם חללים זנוחים

קימיקו יושידה

"ירושלים, טוקיו, ונציה, מהר!", מיצב וידיאו, 2000 התערוכה של קימיקו יושידה, אמנית יפנית המתגוררת בצרפת, מציגה את המראות שרואה מבקר, בדרכו משדה התעופה לכל אחת משלושת הערים – ירושלים, טוקיו, ונציה. אלה הן תמונות מצולמות מתוך חלון רכב העושה דרכו משדה התעופה אל העיר.

פיטר פישלי ודיוויד וייס

Canalvideo, וידיאו, 1992, 60:00 דק' "וידיאו זה של פישלי ווייס הוא 'רדי-מייד', ולמעשה חיבורם יחדיו של קטעי צילום קיימים של צינורות הביוב של ציריך… צילומים ממוצא צנוע זה, עוברים מהפך – עם קצת עריכה והצבתם בסביבת הסמכות של מוסד אמנותי – למסע מהפנט של צבע ואור, ומהלכים

מריאלה מוסלר

שיער, מיצב, 2000 המיצב שיער של מריאלה מוסלר מורכב משלושה חלקים: מסך שיער עשוי שיערות דקיקות התלויות מהתקרה עד הרצפה היוצרות מעין וילון שניתן לראות דרכו אך חוסם את תנועת הקהל במוזיאון. עבודות שיער הן קבוצה של מפיות קרושה עגולות עשויות שיער שיצרה האמנית. גומי

ליאור נייגר

שולי המרחב, ציור, 2000 "בתערוכה מוצגת סדרת ציורים אחידה בפורמט קטן, בטכניקת צבעי אקריליק. נייגר עוסק בבתי מגורים עירוניים: הוא בוחר בחלקי בתים ומדגיש אלמנטים כמו קירות חיצוניים, נקודות מפגש וזוויות של קירות, חלונות ותריסים… הנופים של נייגר מציגים מציאות המביעה

יורם וידל

"שעיר", צילום, 1997-1996 "תצלומיו הצבעוניים של יורם וידל בתערוכתו במוזיאון הרצליה מתרכזים בקטעי גוף אנושי, בהם תופס השיער חלק חשוב ומהותי. לגבי יורם וידל, השיער הוא סמן תרבותי, חלק ממיתוסים קדומים המפכים בתרבותנו עד היום. החל מתקופות קדמוניות בהן נחשב השיער לסמל-כוח

טדסו טקמינה ומסאשי איווסאקי

אינרציה, וידיאו, 1999, 06:00 דק' במרכז התמונה ישנה אישה השוכבת על רכבת. נדמה כי היא שרויה בהתנגדות נמשכת לכוח הרכבת: ללא יכולת לקפוץ ממנה, כמו אחוזה בחלום נורא, היא מנסה שוב ושוב להגן על צניעותה. אך לשווא: הרכבת "מסתערת" עליה, על גופה ועל מינה. אך במבט שני, אנו עלולים

אבי מוגרבי

"מאחור", וידיאו, 2000 32:00 דק' "המצלמה נעה והפריים משתנה. מושאו של הסרט אשה. פניה אינן נראות. המצלמה עוקבת אחרי האשה מגבה, בחולפה בתוך הנוף האורבני של ערי יפאן, תלושה וזרה בעולם שהוא לגמרי מערבי, ובו בזמן שייך לתרבות אחרת. נדמה שקצב החיתוך והחיבור של העריכה שרירותי,

אליקס פרלסטיין

Partners וידיאו, 1998, 14:30 דק' "העבודה "Partners", ממשיכה ומרחיבה את חקירתי את תפקיד הצילום בתוך מדיה מבוססת זמן, ע"י הצבה למעשה של דמויות מציגות לצד דמויות קרטון. אנשים דו-מימדיים אלו משמשים כתחליפי-שותפים במיצג, מציגים מגוון רחב של זהויות, עמם אני יוצרת התרחשות, מגיבה ומשקפת

שריל דונגן

Craft, וידיאו, 1994, 13:30 דק' בעבודה זו, שריל דונגן, אוכלת בשיטתיות כריך לחם לבן וגבינת KRAFT אמריקנית תוך שהיא "יוצרת" (crafting) לבבות, כוכבים, פרצופים וארנבונים בדרך זו. באמצעות שימוש מתוכנן בקפידה של צילומי תקריב ומוזיקת רקע אגרסיבית של רוק'נרול, דונגן, באופן אירוני, בוחנת