לאה גולדה הולטרמן

ללא כותרת (מתוך הסדרה אורתודוקס ארוס), 2009, תצלומים

טלי קרן

הפרשנית, 2011, וידיאו, 22 דקות סרטו המונומנטלי של קלוד לנצמן "שואה" (1985) משמש חומר גלם במיצב הווידיאו של טלי קרן. הסרט עשוי עדויות עדויות, אין בו צילומי ארכיון

חציבה, 2004, וידיאו, 4:30 דקות ראשו של האמן מכוסה לחלוטין בשכבת בטון, והוא עסוק כל העת במלאכה הסיזיפית של הסרתו באמצעות פטיש ואזמל. ניתן לפרש את אקט החפירה בבטון כפעולה סמלית המבטאת את עיסוקו של האמן בחקר העצמי, כניסיון לחשוף את מה שקבור עמוק בראשו. אופיו של תהליך החפירה,

הדס רשף

הבה נצא במחול, 2007, וידאו, 1:20 דקות עבודתה של הדס רשף מורכבת מקטעי וידיאו ומתצלומי סטילס שצולמו בהפגנות הסטודנטים בגן הוורדים בירושלים, בשנת 2007.

דיוויה לה שאפל

התרוממות Rize), 2005), סרט דוקומנטרי, 86 דקות סרטו הראשון של הצלם ובמאי הקליפים, דיוויד לה שאפל, מתעד את תופעת ריקודי הקראמפינג והקלאוונינג בשכונות

גליה אורי

המתַרגל, ציורים, 2011 בסדרת

אראיה ראסדג'ארמראנסוק

מן הסדרה שתי פלנטות, 2008, וידיאו "ארוחת בוקר על הדשא" של מאנה וכפריים תאילנדיים, 16:00 דקות "הנשף במולן דה לה גאלט" של רנואר וכפריים תאילנדיים, 10:00 דקות "מנוחת צהריים" של ואן-גוך וכפריים תאילנדיים, 18:00 דקות "המלקטות" של מייה וכפריים תאילנדיים,

מחוות גוף

האמנים המשתתפים: גליה אורי (ישראל), לאה גולדה הולטרמן (ישראל), תומס הירשהורן (שוויץ), שחף ירון (ישראל), דיוויד לה שאפל (ארה"ב), ויליאם קובינג (אנגליה), פייר קוליבף (צרפת), נדב קנדר (ישראל/אנגליה), טלי קרן (ישראל), אראיה ראסדג'ארמראנסוק (תאילנד) והדס רשף (ישראל) מחוות הגוף

שי פריש פרי

השפה המשמשת את שי פריש פרי היא תולדה של הלך רוח הנוטה לעמת את המחווה היצרנית של האמנות עם המודולריות של הייצור התעשייתי. מכאן המהותנות הפרדיגמטית שלו והצמצום של התהליך היצירתי למחווה צלולה, המאפשרת לשלוט בה ולחזור עליה. תנופה של חיוניות ודיוק כירורגי תומכת באסטרטגיה היצירתית,

רוברט פיליו

And So On, End So Soon: Done 3 Times (וכן הלאה, הסוף קרוב כל כך: עשוי 3 פעמים), 1977, וידיאו, צבע, 32:00 דק' (לופ) במאמרו "The Creative Art" (האמנות היצירתית, 1957), הכריז מרסל