ענף השחייה הצורנית נולד בישראל עם העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. על כן רוב השחייניות בווידיאו הן עולות חדשות מהמדינות הפוסט-קומוניסטיות אשר באמצעות הופעתן מתחברות למודל האמריקאי המקורי ומשחזרות אותו. מעניין לראות כי בניגוד לתפישה האמריקאית בדבר האינדיבידואליות, השחייה הצורנית בקבוצה מבטאת דווקא אחידות והומוגניות. הזהות האישית נמחקת לטובת ייצוג מודל היופי הנשי, והבנות נראות כמו שכפול זו של זו. מצד אחד הן יוצרות מראה מהפנט, ומן הצד האחר מתקבל רושם מאיים שבמסגרתו מיתוס היופי הפלסטי הופך להיות טורדני. התרגילים השונים מבוצעים בתיאום ובהרמוניה לרקע נשימות הצלם ונקישות הקצב המתכתיות שמשמיעה המאמנת. עמדת הצילום הקבועה מתחת למים יוצרת בצופה תחושה עזה של מחנק ושל דחיסות.

שלי פדרמן (1975) נולדה בישראל. חיה ועובדת בתל אביב.

פחות קריאה...