האמנית מציידת את הילדים באמצעי אופטי הנחשב כמגשים הפנטזיה הטכנולוגי האולטימטיבי ליצירת סרטים כמו סרטי ריגול או סרטי ג'יימס בונד, אך הילדים מצלמים את ההתרחשויות היום־יומיות והשגרתיות בביתם ובמוזיאון המדע. פער זה מהווה מרכיב חשוב בפואטיקה של העבודה.

השימוש היצירתי שעושים הילדים במצלמה הנסתרת ככלי ללכידת תגובותיהם הטבעיות של אנשים לנוכח עמידתם הדוממת מולם, מזכיר את השימושים הראשונים שנעשו במצלמה נסתרת ככלי דוקומנטרי אובייקטיבי בשלהי תקופת הקולנוע האילם: שלא לשם השגת תוצאות וולגריות וסנסציוניות נוסח סרטי המתיחות, אלא לשם חשיפת פני המציאות, כמו בסרט התיעודי האוונגרדי "האיש עם מצלמת הקולנוע" של הבמאי הסובייטי דז'יגה ורטוב (Vertov; 1929). את העשייה הקולקטיבית המרקסיסטית נוסח ורטוב מחליפה סלע בעשייה קולקטיבית אחרת, של שני ילדים ובוגרת, המשלבת ראיית עולם ילדית וראיית עולם אמנותית.

פחות קריאה...