רועי רוזן | ז'וסטין פראנק, רטרוספקטיבה
דמותה של האמנית וסופרת הזימה היהודיה-בלגית, ז'וסטין פראנק (1900-1943), ניצבת במרכזה של עשייה רב-תחומית המעסיקה את רוזן כחמש שנים. הקהל הישראלי נחשף לראשונה לז'וסטין פראנק דרך עבודות שהוצגו בתערוכה מלאך ההיסטוריה, במוזיאון הרצליה. לפני כשנה ראה אור הוצאת "בבל", הספר זיעה מתוקה, המכיל ביוגרפיה של האמנית, את הרומן הפורנוגרפי היחיד שחיברה, ומאמר עיוני המנתח את משמעות עבודתה. מקבץ מעבודות פראנק נודד מזה שנתיים במסגרת התערוכה המתנה, שם מוצגת פראנק לצד אמנים כמאן ריי, יוזף בויס ופליקס גונזאלס-טורס (התערוכה מוצגת בימים אלו במוזיאון ברונקס, ניו יורק). ואולם עד הנה נחשפו, מתוך עבודתה האמנותית של פראנק, רק רישומים של האמנית משנות העשרים. התערוכה הנוכחית, המשתרעת על פני חמישה מאולמות המוזיאון, מציגה כמאה מעבודותיה, רצף המתווה את עשרים ושבע שנות היצירה של פראנק – מ-1927 ועד 1943 – מבחר הכולל כעשרים ציורי שמן על בד, עשרות עבודות על נייר בטכניקות שונות, שלושה צילומים של האמנית, וטקסטים פרשניים. אופיו של הפרויקט, המעמעם את הקו המפריד בין מציאות ובדיה, תיעוד ופנטזיה, עבר והווה, הופך את כל מנגנון התצוגה-מעיצוב האולמות, דרך המסגור ועד לטקסטים שעל הקיר-לחלק אינטגרלי מעבודת האמנות.
