מתוך הסדרה: הצבוע וגברים אחרים, תצלומים, 2007-2005

עבודותיו של פיטר הוגו המוצגות בתערוכה צולמו במהלך שתי נסיעות לניגריה, שם הצטרף האמן ללהקת "בדרנים" מקומיים, שכינו עצמם "גדאוואן קוּרה" (מטפלי צבועים). קבוצת ה"בדרנים" הנוודים הורכבה מגברים אחדים שהנם קרובי משפחה, מילדה קטנה, משלושה צבועים, מארבעה קופים ומכמה נחשי פיתון. החבורה חצתה את הארץ לאורכה ולרוחבה, והתפרנסה מהופעות וממכירת תרופות מסורתיות. האמן, מבחינתו, הוקסם מן "ההכלאה בין האורבני לפראי ומן היחס הפרדוקסלי בין המטפלים לבעלי החיים שלהם, שהיה לעתים עתיר חיבה ולעתים אכזרי וגס". בתצלומיו של הוגו, זהותה של הישות השלטת ביחסי האדם והחיה אינה ברורה: מטפלי הצבועים משמרים את עליונותם ביחס לחיות הפרא באמצעות שימוש ברור בכוח ברוטלי, בעוד הצבועים, מצדם, נראים כאילו הם מוכנים ומזומנים ליטול פיקוד ולתקוף את מאלפיהם ברגע שתגיע להם שעת כושר. תלותם ההדדית של האדם והחיות, דווקא על רקע סביבה אורבנית שבה אין האחד יכול לשרוד ללא האחר, הופכת את מערכת היחסים הזו למורכבת ולמעניינת שבעתיים.