ציפורים מס' 1-5, תצלומים, 2008

בסדרת התצלומים "ציפורים מס' 5-1" מסיטה עמית ברלוביץ את המצלמה משאון העיר כלפי מעלה; המבט מגלה שמים כחולים, שולי צמרות עצים וציפורים במעופן, כמעט צלליות כנגד השמים. חרף הפמיליאריות והקונקרטיות הפרוזאית של הסצנה, התצלומים מספקים מעט מידע: האור מתעתע, ואינו מסגיר את שעת היום שבו צולמו; המקום יכול להיות כמעט כל מקום תחת כיפת השמים, ומיד הוא הופך להיות שום-מקום, מותיר אותנו נטועים על הארץ באותה נקודה בלתי מזוהה, ראשנו מופנה אל-על.

פערי הזמן הקבועים הנפערים בין פריים לפריים, מעין פעימה או מצמוץ, מתעדים את תנועת הציפורים. הזמן המכני של המצלמה נפגש עם מהירות מעוֹפן של הציפורים הנודדות, הקשובות לזמן מחזורי משל עצמן. אין מדובר כאן באינסטינקט של צייד העוקב אחרי הטבע מבעד לכוונת המצלמה, אלא בהסטה שלווה, פואטית, של המבט אל מרחב אחר, שהתנהלות הזמן בו שונה, הנושק למרחב שבו מתנהלים חיי היום-יום.