עבודתם של עזיז וקוצ׳ר מהדהדת את הנרטיב המדומיין של המדבר ומתיקה אותו למרחב הפוליטי, כאשר היא רוצה לומר ״אין כל חדש תחת השמש". העבודה, שכותרתה לקוחה משיר של ויסלבה שימבורסקה, מתארת את אי היכולת לבשר ובוחרת במהלך של חזרה על פעולות ״כמו דתיות״ במרחב ״כמו מדברי״, שהרי גם המדבר של עזיז וקוצ׳ר הוא לא באמת מדבר, כי אם הפשטה של מדבר (שהוא בעצמו הפשטה של משהו אחר). עבודתם זו על הסכסוך הישראלי־פלסטיני היא חלק מפרויקט וידאו רחב המתאר אתרי מחלוקת בעולם ויכולה להתפרש כעבודה בעלת מאפיינים אוטוביוגרפיים.[1] העבודה, הנפרשת על גבי שמונה מסכי וידאו, מציגה דמויות הלבושות בבגדים מערביים ואוריינטליים ועסוקות בתנועות החוזרות על האמביוולנטיות של המרחב המדברי בו הן מצויות. לא ברור האם הדמויות גוחנות, רוכנות בחוסר אונים על הקרקע, מתפללות באדיקות דתית או רוקדות. לעתים הן לא עושות אף לא אחת מפעולות אלה ולעתים את כולן בבת אחת.[2] השפה התנועתית שנבחרה על ידי עזיז וקוצ'ר כדי לגלם את תנועתם של הדמויות היא שפת הגאגא, שפותחה על ידי אוהד נהרין (כוריאוגרפית: מאיה ליפסקר-קרול). מעל הדמויות, שחלקן לובשות את דגל ארצות הברית, גוהרים מסוקים, ומאחוריהן מופיעים לעתים רוקדים במעגלי הורה ודבקה. הן אינן מיישירות מבט אל הצופה, אך עדיין קוראות לו ומעמתות אותו עם אי היכולת להגן על המילה במדבר, עם אי היכולת לדבר – מחווה אילמת ושתוקה החושפת גם את חוסר היכולת של הצופה להשיב. דיאלוג ללא דיאלוג החוזר על מבנה הבשורה ללא בשורה ומשקף כעת את השיח הפוליטי. למרבה הצער. המוזיקה לעבודה נכתבה על ידי לארי בוקסבאום, והיא משרתת את האופי החזרתי של תנועות הרקדנים ואת הנוף המדברי המשנה את הטופוגרפיה שלו במהלך הווידאו (בדקה 7:50). לאחר סדרת הפעולות הריקות של הדמויות, משנה המדבר את פניו ומדמה אדמת טרשים חרבה, כמו רוצה לומר, דבר לא השתנה, הכול נותר כשהיה. אין כל חדש תחת השמש. כל שנותר הוא השבר של המדבר, שאל תוכו נמוגה העבודה בפתאומיות בה בעת שהיא חושפת את אי אפשרותו של שינוי נראה לעין, את הבשורה השבורה.
נמרוד רייטמן

עזיז + קוצ'ר: אנתוני עזיז נולד במסצ'וסטס, ארה"ב ב־1961; סמי קוצ'ר נולד בלימה, פרו ב־1958; עזיז וקוצ'ר חיים ועובדים יחד מאז 1992 בניו יורק

נמרוד רייטמן, אוצר, חוקר ומרצה באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה. משלים עבודת דוקטורט בספרות גרמנית ומשווה באוניברסיטת ניו יורק.

[1] תמי כץ פריימן התייחסה לממד האלגורי הנחשף בעבודה זו כמשקף את המתח הביוגרפי בין משפחתו הלבנונית של אנתוני עזיז ומשפחתו הישראלית של סמי קוצ'ר. ראה: Tami Katz-Freiman,"From Body Politics to Conflict Politics: Aziz+Cucher Come Out of the (Biography) Closet" In Lisa D. Friedman (ed.), Aziz + Cucher Some People, (Indianapolis Museum of Art, Hatje Cantz Publishing, 2012).
[2] החזרתיות הדתית והאלמנט הפולחני שבעבודה מזמין קריאה פרוידיאנית, שמקורה בטקסט של פרויד "פעולות כפייתיות וטקסים דתיים", בתוך זיגמונד פרויד, מבחר כתבים ד', תרגום: אדם טננבאום (תל אביב: רסלינג, 2008).

פחות קריאה...