יכולתה של עובדיה לתאר בחיות ישירה ונטולת פניות מצבים פיזיים של לחץ וכאב (ליקוק קוצים, אדם מתבשל על כיריים, צביטות) מחדדת את הדיסוננס בתמונת המציאות שהיא מציגה. פינת הטלוויזיה בסלון הבית, הגינה שבחוץ, שולחן מעוטר בקישוטי מסיבת יום הולדת – בכל אלה מכסה הבנאליה והטריוויאליות היומיומית, המוכרת והבטוחה לכאורה, על התרחשות אפלה שמבעבעת חומציות מאכלת. שם התערוכה שולח אל "חולות ראשל"צ" כמשל: מרחב פרברי מבוסס, ותיק ומרכזי, מוגן ומהוגן, שמצפין בתוכו פוטנציאל קטלני. גם גיבורת ספרה של אורלי קסטל-בלום דולי סיטי (זמורה ביתן, 1992), וטרינרית במקצועה, יוצאת אל החולות שליד הים, שם היא מבקשת להטמין את גופת כלבתה המתה ומוצאת תינוק שננטש. התבוננות מקרוב בעבודותיה של עובדיה מעלה על הדעת זיקה משמעותית למהלכיה הספרותיים של קסטל-בלום, מחוזות שבהם סוללת האמנית נתיבים דקים משלה.

פחות קריאה...