בספרו "נוף וזיכרון" מצביע סימון שמה (Schama) על היחס בין סביבה פיזית נתונה לבין הזיכרון והמיתוסים החבויים בתוכה. הוא מקדיש פרק שלם ליער ביאלובייז'ה, ועוקב אחר יסודות החיים והתרבות הטמונים בחובו. סרטו של עברון שצולם במקור במצלמת פילם 16 מ"מ, הוא ניסיון להתמודד עם עומס הרבדים ההיסטוריים הקיימים באתר ובעיקר עם היעדרם של סימנים המסגירים את אותם אירועים. הטופוגרפיה והצמחייה מעלימות ומוחקות את זיכרון העבר שנקבר תחתיהן, והופכות את היער למקום של אמנזיה ושל טבע טהור. יחד עם זאת, ניכרים בסרט הבדלים בין היער הרוסי, הירוק יותר, לבין היער הפולני, ואלו מרמזים על דיון ביחסי טבע-תרבות.

עברון מוביל את הצופה למסע בנבכי שני חלקי היער, תוך ניסיון להתחקות אחר ההיסטוריה ואחר המיתוסים של המקום. אולם עמדתו אינה דוקומנטרית-נייטרלית. באמצעות החדרת פסקול מעובד הוא בונה, למעשה, יער חדש, שטוף אימה וחושני גם יחד. הסאונד בסרט צורף לאחר הצילום, והוא מורכב ממקורות שונים שעברון ערך וחיבר, כגון קלטת תיירות של צלילי היער הנמכרת בשמורת הטבע, קולות מתוך היער שהקליט עברון עצמו, רעש צעדים ועוד. המעברים בין שקט לקריאות ציפורים, רחש פסיעות של דמות שאינה נראית ושאר רשרושים, הופכים את פסטורליות היער למאיימת, ומשווים לו צביון חדש, מפחיד ומסתורי.

פחות קריאה...