העמוד הריק, וידיאו, 6:20 דקות, 2004
פסלים של בשר, תצלומים, 2000

כבתם של אם צרפתיה ואב יליד גבון, מרים תמיד חשה כצאצאית של "זוג דומינו" (שחור ולבן), שנחשב "מפלצתיות היסטורית" מאחר ואף אחת משתי הקבוצות התרבותיות לא קיבלה את לידת היישות השלישית, הmétissé. תחושה זו הניעה אותה לעזוב את מולדתה בגיל צעיר. מיהינדו, אשר למדה אמנות בבורדו בשנות השמונים המאוחרות, גילתה את הזיקה שלה לתנועות אמנות מערבית כמו אמנות פמיניסטית, אמנות אדמה וארטה פוברה, כשהיא ממזגת אלמנטים שונים לתוך השפה האמנותית שלה. מיהינדו עזבה את הסטודיו לטובת מיצגי מחול שבוצעו בחוץ, בעיקר בסביבות טבעיות, אותם תיעדה בתצלומים או בסרטים. בשנים האחרונות היא הציגה ברחבי העולם. האמנית, אשר חשה בבית בשתי תרבויות, עובדת בשפה אמנותית אוניברסלית המשלבת את העכשווי עם המסורתי. לעבודותיה יש איכות פיסולית, אפילו לתצלומים ועבודות הווידיאו הרבים שלה, בהם היא תופשת את עצמה כשעתוק של פסל אורגני. תצלומיה, המתמקדים ברפלקסיה עצמית, עוסקים בגוף הנשי ובייצוג שלו.