שיער, מיצב, 2000

המיצב שיער של מריאלה מוסלר מורכב משלושה חלקים:
מסך שיער עשוי שיערות דקיקות התלויות מהתקרה עד הרצפה היוצרות מעין וילון שניתן לראות דרכו אך חוסם את תנועת הקהל במוזיאון.
עבודות שיער הן קבוצה של מפיות קרושה עגולות עשויות שיער שיצרה האמנית.
גומי פירות היא עבודת קיר עשויה סוכריות גומי הקרויות "שיני דרקולה" המודבקות על הקיר ויוצרות מראית של מרבד ממרחק.
"בעיקרון עבודתי היא מחקר על נושא הקישוט והזמן. עבדתי בעבר על מיצבים עשויים חול כתגובה לחלל וארכיטקטורה נתונה.
בעיסוק אספקט הזמן ברמה המופשטת במיצבי החול רציתי לשלב זמן כמצב פיזי וקיומי של האדם בעבודתי.
השימוש בשיער אנושי כחומר עבודה והבחירה בצורה הקישוטית, שיקף את הזמן המדוד כמדד של עבודה ומנוחה לתוחלת החיים הביולוגית שהיא יצירת האובייקטים הקטנים עשויי השיער השזורים יחדיו בתהליך העבודה.
בגלל הזמן הדרוש לגידולו, לשיער האנושי ישנו יחס ישיר לגוף. כמו כן, הוא עמוס בכמה מיני טאבו בכל תרבות בעולם עד עכשיו. השיער מיצג אנרגיה של חיות וגם אנרגיה של מיניות. גזירת השיער היא הנקודה היחידה שבה רגולציה חברתית מבוצעת ישירות על גוף האדם. כפעולה סימבולית של הרס האינדיבידואליות האנושית, גזירת השיער או גילוחו מבוצעת במוסדות מסוימים כמו הכלא או בשירות הצבאי.
השיער שבו אני משתמשת הוא ברובו ממקור אסייתי, חלק מהגוף האנושי שכבר תועש בעבר. זוהי התייחסות לניצול הקיים כבר מהשלטון הקדום, שבו שיער המעמדות הנמוכים שימש לייצור פאות למעמדות הגבוהים.
בשבילי, ישנה אנלוגיה בדחיית הקישוטיות של לו (Loos) כסימבול לתרבות ולנשיות ה"פרימיטיבית" והבלתי מתורבתת בתחילת המאה ה-20 – המנוסחת במושגם הפרודיאניים כתשוקה או ככוח מניע של האיד – וההתנהגות והרגולציה החברתית בנוגע לשיער האנושי."

מריאלה מוסלר