המסע של הסדרה Strangely Familiar משתרע על פני ארבע ארצות: אוקראינה, אנגליה, ישראל ורוסיה. מיכל חלבין עוברת בין המקומות השונים, ותרה במצלמתה אחר סיפורים אנושיים ויומיומיים הנעים בין המוכר והמצוי לבין המוזר והשונה. התצלומים בצבע ובשחור-לבן לוכדים בתוכם פיסות חיים המישירות מבט אל הצופה ומשקפות נושאים אוניברסליים, כמו משפחה, התבגרות, השתייכות וזרוּת.

הסדרה מורכבת מתצלומים של קבוצות, זוגות או יחידים – כולם לבושים בתלבושתם הייצוגית או, לחילופין, בבגדים חגיגיים שהוכנו מראש לקראת המפגש החד-פעמי עם האמנית. הדמויות מופקעות מסביבתן הטבעית. הן אינן מצולמות בזמן מופע או אימון, אלא מוצגות בבית, ברחוב או בפארק. ההעמדה החדשה והבלתי-פורמלית יוצרת תחושת פרטיות ואינטימיות עם המצולמים, אך בד בבד מעוררת תחושה מטרידה של זרות ושל מסתורין. חלבין מקפידה לביים קומפוזיציות מסודרות ומוקפדות האוצרות בתוכן מתח ודרמה גם אם הדמויות סטטיות וסגורות בתוך עצמן. הדמויות הן ברובן של נערים ונערות על סף גיל ההתבגרות, ונוצר ניגוד בין התלבושות הרשמיות והייצוגיות לבין שבריריות הגוף והמורכבויות הרבות שמגלם גיל הנעורים.

חלבין מנסה לתקשר עם מצולמיה, לשקף את מצבם, ובה בעת חותרת לעמימות ולהזרה: "בשבילי כל דימוי הוא קצה קרחון; זה השער לסיפור שמחכה שיספרו אותו ושאני מנסה לתאר בדרך מושכת ואי-נעימה גם יחד. הסיפור הזה הוא על חיים מלאים בסתירות הממוקמים בשדה הקרב שבין פנטזיה למציאות". אזור הדמדומים העולה מהתצלומים ממקם את הצופה בין תחושת הזדהות לבין תמיהה וחוסר הבנה או, כשם הסדרה, בצירוף האוקסימורוני "Strangely Familiar" (מוכר-זר).

מיכל חלבין (1974), נולדה בחיפה. חיה ועובדת בישראל ובניו יורק.

פחות קריאה...