התבוננות במחברות־אמן מאפשרת התוודעות מקרוב לאחד מרכיבי תהליך היצירה. השימוש במחברת אינו מחייב עבודה במקום ייעודי או משאבים כספיים. זהו פורמט מסורתי זמין, המאפשר ביטוי ישיר לפעולת היד הרושמת או הכותבת, שעשויה להיות אוטומטית או אגבית. מחברת־אמן אף עשויה לשקף דחייה של הפרשנות הרומנטית למוזה כהארה, בחושפה טמפרמנט של עבודה יומיומית מאומצת ומשמעת עצמית. בסוף המאה ה־ 14 החלו יותר ויותר אמנים להשתמש בנייר כדי לפתח את רעיונותיהם ולסרטט סקיצות ראשונות, שנקראו primo pensiero ("מחשבה ראשונית"). מוכרות במיוחד מחברות הסקיצות של ליאונרדו דה־וינצ'י, שהיה ידוע כמי שספר כזה משתלשל תמיד מחגורתו. במרוצת השנים ניהלו אמנים רבים מחברות־אמן. הם רשמו במחברות בסטודיו או מחוצה לו, במתכונת של יומן מאויר, כפרוטוקול יומי, כאתר של ניסוי וחקירה, או כשלב ביניים בעבודה. על פי רוב, מחברות־אמן אינן מוצגות בפני קהל. אם כניסה לסטודיו האמן מאפשרת הצצה אל המרחב הפרטי שבו מתרחש תהליך היצירה, דפדוף במחברות־אמן הוא בבחינת חדירה של ממש למרחב זה.

צילום חלל: טל ניסים

צילום חלל: טל ניסים