הסרט נע בין אלימות לארוטיקה חולנית, בין דחייה לאלגנטיות וליופי, ומביא את הצופה לקצה גבול הסבולת תוך שהיא מעוררת בו אי נוחות וחוסר וודאות. הסרט נתפס כסיוט פסיכולוגי האוצר בחובו את הפחדים, הסודות והתשוקות של כל אחד מאתנו. הדמויות ב-The Shadowers נושאות טראומה, ואף ניתן לראותן כגילום הטראומה עצמה וכשיקוף התת-מודע של כל הפוביות, הכאב, הסטיות והיצר הרע. הן פועלות בתוך מערך חיים אכזר וחסר רחמים של שולט ונשלט, ומציגות מחד את קורבנו החלש, ומאידך – את המקרבן צמא הדם.

אחד האלמנטים המרכזיים בסרט הוא נושא המעברים וההשתנות. בתחילה בולט הגוף ההופך לשדה קרב ועובר שרשרת של שינויים פיזיים ומנטאליים. יחסי הכוחות בקרב הדמויות והדינמיקה ביניהן מתפתחים ומשתנים. הסרט שזור מעברים בין פנים לחוץ, בין יום ללילה, וכן מעברים בפסקול הנע מצלילי יער פסטורלי לזעקות שבר; תנודות בין אלימות ליופי כאשר פצע מתגלה כאבן נוצצת, בין אדם לחיה ובין חיים למוות. החוטים המחברים בין הדמויות הופכים אף הם לצינור תקשורת דרכו עוברים חומרים אורגניים דמויי רוק ודם. הדמויות פועלות על פי קודים ונורמות של שפה מומצאת ודמיונית המתארת כאב, טראומה ותשוקה. כמו בסרט אימה, הצופה חווה רגעי פחד וטלטלה, נלכד בהזיה ועובר לסירוגין מחלום למציאות. במובן מסוים, העבודה היא המשך קיצוני ופרוורטי לסיפורי אגדות נוסח האחים גרים, המאופיינים במוטיבים של יער, דמיון ואימה.

האפקטים המלאכותיים והמנייריסטים בסרט, הקיטש' והדמיון החולני מצביעים על השפעות שונות. בשנת 2001 התמחתה טיקצ'ק בסטודיו של האמן מאת'יו בארני בניו יורק, שעה שבארני צילם את סרטו האחרון בסדרה קרמאסטר. "מה שמשך אותי לעבודה של בארני היו החומרים התותבים והצורות ששימשו אותו ליצירת היצורים מעורפלי המגדר", אומרת טיקצ'ק. "אהבתי את הגופים המוזרים ואת השדונים". במהלך השהות בניו יורק הכירה טיקצ'ק את האלילה האמריקאית הטרנס-סקסואלית, אמנדה לפור (Lepore), ועמה צילמה את הסרט Lineage of the Divineהמבשר את היצירה הנוכחית. טיקצ'ק נשבתה ביופי המוגזם, המנותח והלא-טבעי של הכוכבת, "כמי שיש לה יחסי אהבה-שנאה לנשיות, אני נמשכת למישהי כמוה, אבל יש בה גם משהו מייסר: סימן לדיכוי שבנשיות. כמו בילדותי בשוויץ, לפני שעברתי לאוסטרליה. זה היה מקום שמרני מאוד. מאוד יפה, אבל קפדני ומחמיר".

מוניקה טיקצ'ק (1975) נולדה בציריך. בשנת 1994 עברה לאוסטרליה. חיה ועובדת בסידני.

באדיבות האמנית וגלריות שרמן, סידני.

פחות קריאה...