מונה ומכנה הוא מושג חשבוני המביע חילוק. קו אופקי, הנקרא "קו השבר", מחלק ומפריד בין המונה שמעליו והמכנה שמתחתיו. המכנה מעניק שם, אומר מה. המונה סופר כמה. יחד הם אומרים כַּמָּה מִמָּה.
התערוכה משתמשת במושג זה באופן מטפורי, כמצייר את הממד האנכי בחיינו ואת החלוקה העקרונית בין מטה ומעלה – בין קרקע ורקיע, תחתית וצמרת, עבד ואדון – משני עברי קו השבר.
המכנה הוא הנמוך – הכבד, החמוּר, המדוכא אך גם החתרני, חותר לעלות למונה. המונה אומר קלות, אור, עליונות, חופש, התעלות, ויחד עם זאת מקננים בו גם הפחד ליפול והגעגוע לדרוך על קרקע יציבה, לשבת או לשכב על הקו.
לתהליך אוצרות התערוכה חברו באופן חד-פעמי ארבעה אנשים: זלי גורביץ, פרופ' לאנתרופולוגיה ומשורר; ציבי גבע, אמן ומרצה, חתן פרס מפעל חיים בתחום האמנות מטעם משרד התרבות 2010; דליה לוין, מנהלת המוזיאון; טל בכלר, אוצרת במוזיאון. כך נוצר תהליך מפרה הדן באספקטים המטפוריים הרבים של מונה ומכנה ומקבץ עבודות אמנות המבטאות את הנושא על היבטיו התרבותיים, הפוליטיים, החברתיים והמדעיים.