בפרויקט זה שיתף ינקובסקי פעולה עם אחת מתחנות הטלוויזיה הגדולות באמריקה הלטינית כדי ליצור אפיזודה בטלנובלה המקסיקנית La que no podia amar ("זה שלא הצליח לאהוב"). ינקובסקי השתמש בתסריט ובעיצוב הסט הקיימים וגם בשחקנים הקבועים של הסדרה, אולם הוא ביצע שינוי מהותי יחיד בדרכי התקשורת שלהם: השחקנים אינם משתמשים במילים. הם מביעים את מחשבותיהם ואת רגשותיהם בדרך ביטוי ישירה בהרבה – בבכי – ובאמצעותו הם מבטאים הן קונפליקטים והן את הקתרזיס שבהתרתם.

דרך השימוש במחוות הגדולות של בכי מתייחס ינקובסקי ישירות למחוות הגדולות שנקט סיקירוס בציור הקיר שלו. ואומנם על שתי היצירות, הווידיאו וציור הקיר, שוֹרה האיכות המלודרמטית של יצירות שנועדו לצריכת תרבות המונית וליצירת השפעה ציבורית. אולם בעוד את יצירתו של סיקירוס אפשר לתאר כביטוי אמנותי של מניפסט פוליטי, הווידיאו של ינקובסקי הוא התשובה האירונית לחלומות האוטופיים המצוירים על הקיר.

פחות קריאה...