"שעיר", צילום, 1997-1996

"תצלומיו הצבעוניים של יורם וידל בתערוכתו במוזיאון הרצליה מתרכזים בקטעי גוף אנושי, בהם תופס השיער חלק חשוב ומהותי. לגבי יורם וידל, השיער הוא סמן תרבותי, חלק ממיתוסים קדומים המפכים בתרבותנו עד היום. החל מתקופות קדמוניות בהן נחשב השיער לסמל-כוח (סיפור שמשון שחדר לתנ"ך חרף היותו מנוגד במהותו המיתולוגית לאופי התנ"ך), אזכור השיער בסיפור יעקב ועשיו, השעיר. השימוש במונח "שעיר עיזים" כדימוי כפול לקורבן המועלה לה', וכשד, בא כוחו של השטן. גם בנצרות, מתוארת דמותה של לוקרציה "התאווה", אחד משבעת החטאים הקרדינליים, כאשה עם שיער אדמוני שופע. ושוב, השיער כסמל לחטא ופיתוי, שגם מודגש בהלכה היהודית כאסור לגבי אשה נשואה בחשיפה בפני גבר זר. שפע המשמעויות הנגזרות מהמושג "שיער" גרם לו להשתמש בעדשת מאקרו לצורך צילום סנטימטרים ספורים מהעור, הגדלתם בפיתוח עד כדי העצמת נקבוביות העור והשיער שעליהם ובכך הופכים מסתם קטע חומרי ליצירת אמנות אסתטית עם קומפוזיציה".

אליס בליטנטל (עולם הצילום והווידיאו, נובמבר 2000)