השידור נעשה באמצעות מחשב זעיר המוצב בסביבת המגדלור בחוף הים ופועל באמצעות אנרגיית השמש. המחשב קולט את רחש הגלים ומשמיע אותם מתוך פסל העץ המוצב במוזיאון. אותה האנרגיה מתורגמת גם לאור המוקרן מראש הפסל, ועוצמתו תלויה בעוצמת הגלים.
העבודה משלבת בין הים הרוגש לקובייה הלבנה המהוגנת, בין הפרוע לממושטר, ומטמיעה את הטבע כחומר גלם בתוך היצירה. היא מזקקת את חוויית השהייה בים ומפרקת אותה למרכיבים של אור וצליל.
בהסתכלות רחבה ניתן אולי למתוח קו בין ציירי המאה ה־19 שיצאו לטבע בניסיון ללכדו במכחולם, דרך אמני סוף המאה ה־20 שיצאו לפעולות בטבע, ותיעודן הוא שהוצג לקהל, לעבודה זו מתחילת המאה ה־21, המאפשרת לאמן באמצעות הטכנולוגיה העכשווית לצאת אל הטבע ולהעביר אותו בזמן אמת אל הצופה במוזיאון.
תודות לגל חקלאי,ניר רדזי, אוהד הראל
פחות קריאה...