שיער פנים הוא סימן מין משני, שמאפשר (בנוסף להבדלים מורפולוגיים אחרים) להבחין בין גברים לילדים ובין גברים לנשים. מתוך 34 דיוקנאות של גברים באוסף מוזיאון הרצליה, ליותר ממחציתם יש שיער פנים. מעניין לחשוב על הקשר בין ייצוגים חזותיים של סימני מין מעין אלו לבין תפיסות היסטוריות וחברתיות של גבריות ונשיות.

ב-1919 יצר מרסל דושאן עבודת רדימייד מטופל, שהייתה מאז ליצירה איקונית של המודרניזם, כשהוסיף בעיפרון שפם וזקן-תיש לדמות המונה ליזה [איור 1] של ליאונרדו דה וינצ'י – סמל האמנות הקלאסית – על גבי רפרודוקציה שלה. פעולת ההיפוך המגדרי קראה תיגר על מוסכמות החברה והאמנות גם יחד.

כל העבודות מאוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אלא אם צוין אחרת

איור:

מרסל דושאן, L.H.O.O.Q,, 1919, רדימייד מטופל: גרפיט על רפרודוקציה, 19.7×12.4
Marcel Duchamp, L.H.O.O.Q, 1919, rectified ready-made: graphite on reproduction and collage, 19.7×12.4

פחות קריאה...