האמנית דזאי צ'ארויי, הפועלת בטייפה ובפריז, משלבת טקסטים קליגרפיים מתוך כתבי קודש בודהיסטיים קלאסיים בעבודות המיצג והווידיאו שלה, ובכך מייצרת אפשרות לקריאה חדשה של התרבות המזרחית, ושל הפוטנציאל הטמון בה לתת מענה לספונטאניות ולאוניברסאליות של הקיום. עבודתה של דזאי בתערוכה זו, עיגול, משרטטת קווים מעגליים של דיו ההולכים ונעלמים אט אט במים, מעין הד לעבודה של שמיר ולהתמקדותה בטבע. שני האמנים, וו ודזאי, נעזרים באפקטים הטבעיים אך המופשטים של דיו מדולל כשפתם האסתטית.
פחות קריאה...
