גיל יפמן קורא תיגר על מושגים טעונים, פוליטיים ומגדריים, באמצעות מגוון טכניקות, בהן סריגה, אריגה, פיסול, ציור, הדפס, וידיאו ומיצג. העבודות בתערוכה מתבססות על תצלומי קברים המוניים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. במהלך שהותו בדיסלדורף צייר יפמן אלמנטים מתוך הדימויים הללו על גבי אריחי קרמיקה. בתערוכה הנוכחית הוא ממשיך במחקרו, באמצעות פירוק והרכבה מחדש של הדימויים בתבנית חזרתית. בעבודת הווידיאו דקומפוזיציה (וידיאו מס' 1) מולחמים הדימויים הארכיוניים יחדיו, בצבעוניות ובתבנית קלידוסקופית דמויות מַנדְָלהָ – צורה שמייצגת את היקום ואת נפש האדם בדתות שונות שמקורן בהודו. הפסיכואנליטיקאי קארל יונג ראה במנדלה ייצוג ארכיטיפי של העצמי, הניזון מהלא־מודע האישי והקולקטיבי. הדיסוננס בין אמצעי הייצוג והתוכן לוכד את מבט הצופה ומייצר השהיה, החושפת את פרטי הטרגדיה. בעבודה רקמה אנושית נארגו דימויי הזוועה בבד ג'קארד, מהסוג המשמש לריפוד רהיטים, וכך נכרכו בפרקטיקות דומסטיות. גלגול הבד יוצר תחושה של הסתרה וכיסוי, בעודו מסמל המשכיות אינסופית.