מבנה גיאומטרי בצורת צלב ניצב בחלל, בכל אחד מקצותיו פעור פתח המאפשר התבוננות פנימה. במבט מבחוץ מייצר האובייקט תחושת התפשטות במרחב באמצעות ארבע זרועות הנשלחות באופן סימטרי וממלאות את חלל האולם הגדול. אולם התבוננות אל תוך הזרועות פנימה מעוררת תחושה הפוכה. המבנה הפנימי אינו מאפשר מעבר פתוח ואינו חושף אופק נראה לעין, אלא מציג דווקא התכנסות אל תוך עומק אינסופי הנוצר על-ידי אשליה אופטית. נקודת המוקד של מרכז החלל היא בלתי-מושגת, בלתי ניתנת לאחיזה ולמימוש. בהמשך לעבודותיהם של אמנים מינימליסטיים משנות השישים של המאה העשרים, ביניהם סול לויט, רוברט מוריס ודן פלאבין, מיצב זה הוא מעין הרהור מופשט על גבולותיה של הצורה ביחס למגבלות הראייה.

פחות קריאה...