במציאות יומיומית קרועה ושסועה של מלחמה ופיגועים כשמנגד ניסיון למצוא מוצא לארץ אחת לשני עמים. נשאלת השאלה: האם זו מציאות מתמשכת יותר מחמישים שנה או פרק שונה וחדש, שנפתח למאה חדשה? על רקע שאלות של "מי אנחנו?" ו"מה היחס למקום הזה?" מנסה פיינרו לשמור על התבוננות מתמשכת בנעשה כאן במושגים של יצירת תרבות מקומית.