שלמה אלירז, תבליט בטון, מתנ"ס יד התשעה, הרצליה

הדמיית הצבה מתוך רח' בזל 54

בשנים האחרונות עוברת הסביבה העירונית המקיפה את המוזיאון שינויים משמעותיים, הכוללים ארגון מחדש של המרחב המוסדי בעיר. המהלך כולל מעבר של העירייה לבניין הממוקם מול המוזיאון בשדרות בן-גוריון, בסמיכות לבית המשפט, ופתיחת גן הפסלים של המוזיאון אל מפלס הרחוב. המקרה הספציפי של הרצליה מאפשר לעברון לבחון בעין ביקורתית ואוהבת תהליכי שינוי עירוני תוך הצעה לפענוח של הלכי הרוח שהביאו להתגבשותם. הוא משחזר, כמחווה של שימור ופרידה, את מערך העמודים האדומים הדקורטיביים של התחנה המרכזית הישנה של העיר (שתכנן האדריכל נחום שני בשנות השישים למאה העשרים), שבמקומה עתיד להיבנות מתחם מגורים ופנאי. הוא גם בונה מחדש בחלל התערוכה קישוט אריחים גיאומטרי מחזית בניין הנמצא בסמוך למוזיאון, שמתקשר ישירות לשפה הצורנית של יוזף אלברס, אחד המורים המשפיעים בבאוהאוס. אובייקט קישוטי אחר (בצורת דקלים אוריינטליים, המורכב במקור מאריחי קרמיקה מן המוכן), לקוח אף הוא מחזית בניין סמוך למוזיאון. באלמנטים אלו ניתן לראות רגע של הבטחה באדריכלות הקבלנית הישראלית, שמיזג יחדיו קישוטיות עם הבטחה לפונקציונליות מתקדמת ונוחות פרברית תוך שמירה על מידה של צניעות וישירות בלתי מהוקצעת; רגע שחלף זה מכבר לטובת אסתטיקה של "פרויקט מגורים" ו"מגדלי יוקרה".

עמודי הדקורציה בתחנה המרכזית הישנה, הרצליה, 2016, תצלום
Decorative Columns at the Old Central Bus Station, Herzliya, 2016, photograph

בניין הדקלים – שדרות בן-גוריון פינת רחוב העצמאות, הרצליה, 2016, תצלום
The Palms Building at the Corner of Ben-Gurion Boulevard and HaAtzma’ut Street, Herzliya, 2016, photograph

פחות קריאה...