בתערוכה זו מוצגות שלוש יצירות של האמן הגרמני אנדריאס הופר, הנוהג לחתום מאז 1996 על יצירותיו בכינוי האמנותי 'אנדי הופ 1930'. האלטר אגו 'אנדי הופ 1930' כורך יחד את האופטימיות והתקווה האמריקניות עם תאריך המסמל את התקופה האירופית האפלה של התחזקות המפלגה הנאצית ועלייתה לשלטון. כמו שמו הנבחר, כך גם יצירתו מהווה מחווה לאמנים ולזרמים אמנותיים משנות ה־30 שנרדפו על ידי מפלגה זו. הופר מתייחס לשנת 1930 כשנת תפנית, שלאחריה שולבו זרמים אמנותיים מגוונים ומנוגדים אלו עם אלו.
עבודותיו של הופר חוצות זמן ומקום, הן מאוד אינדיבידואליסטיות וקשה לשייכן לקטגוריה אמנותית מוגדרת. הדימויים שלו משלבים בערבוביה השפעות וסגנונות רבים כמו קומיקס אמריקני, דאדא, נושאים מיתולוגיים, יצירות מופת, סרטי אימה, 'פילם נואר', מדע בדיוני, אקספרסיוניזם גרמני, סמלים של הרייך השלישי, וניאו־ אקספרסיוניזם משנות ה־60.
עולם הקומיקס השפיע על הופר עוד בילדותו, בטרם למד את השפה האנגלית. לדבריו הפורמט וחוסר הבנת המלל של הקומיקס הניעו אותו לפתח ולעצב מחדש את הדימויים, כפי שממילא מקובל בתחום זה. דוגמה לכך ניתן לראות בעבודה אלים חדשים המוצגת בתערוכה.
בשונה מרוב האמנים בתערוכה, הופר הוא אמן גרמני המתמודד עם עברה האפל של ארצו. הוא עושה זאת על ידי יצירת ריחוק מעברו ומתרבותו. הוא מטמיע בעבודותיו אלמנטים של תרבויות אחרות, במיוחד האמריקנית, ומשלב בתוכן סגנונות אמנותיים שנחשבו "מנוונים" לתפישתם של הנאצים. ההיסטוריה לדבריו היא ממד דינמי שצריך לחקור שוב ושוב, והפרשנויות הרבות שלה מגבילות את נקודת המבט של המתבונן. העיסוק בהיסטוריה כנקודת מוצא לעבודותיו נובע מרצונו להתרחק מאותן פרשנויות המקבעות את המחשבה.
גישתו הפוסט־מודרניסטית מעלה על נס את עקרון ריבוי הקולות: עבר משולב עם הווה ועתיד, ערבוב מגדרים וגזעים, אמנות 'גבוהה' ו'נמוכה', אידאולוגיות פוליטיות סותרות – כולם מוצגים בכפיפה אחת. אולי זוהי דרכו של הופר לבטל את ההיררכיות שניסה המשטר הנאצי לכפות.

באדיבות אוסף פרטי

פחות קריאה...