תל השומר, תצלומים, 2005
איתי זיו הופך את מבואת המוזיאון לחדר המתנה. הוא מביים את עצמו ואת משפחתו בסצנות מצמיתות שבהן הוא גוסס בבית החולים "תל השומר", ובני משפחתו וחבריו סועדים אותו. במצב חירום מבוים זה נוצר קצב נייח של המתנה מאיימת. בתצלומים מפשיט זיו את הסיטואציה הקשה ממחלה או מסיבה קונקרטית, ומתעכב על ההמתנה האינסופית. התצלומים מתמקדים בשהייה לצד מיטת החולה; בחוסר האונים שבחוויית בית החולים, על המכונות, הבדיקות האינסופיות ואי-הוודאות.