איל גולדברג, בוגר "בצלאל", האקדמיה לאמנות ועיצוב, של השנה האחרונה מציג את עבודת הגמר שלו מן האקדמיה. בעבודה ארוכה זו (כ-45 דק') משרטט גולדברג את הדיוקן המשפחתי שלו, התא בו גדל, ומציב מולו במקביל תא משפחתי "אלטרנטיבי", אולי התא החדש שהוא יוצר לעצמו.
המבנה הדרמטי של הסרט לא מובהק ומורכב מפיסות אינפורמציה. קולאז' המחוייב חלקית בלבד לנרטיב ולהתפתחות כרונולוגית. הסרט נוצר בשני "לוקיישנים": המקום בו נולד וגדל, בו עדיין חיה המשפחה שלו, והמקום בו הוא חי בזמן הצילומים. בצילום המשפחה לרוב המצלמה נייחת, שוטים ארוכים אשר מציגים לכאורה את הדברים כפי שקרו. הטלוויזיה כחלון אל המציאות. כניסה לפריים, התרחשות, יציאה ממנו. אך ישנו גם חלק אחר, כמעט פנטסטי, של נגיעות ממערכות יחסים חיצוניות למשפחה.