בקפיצת הזהב מופיעה קבוצה של נשים וגברים בני שבעים פלוס, שצילומיהם עובדו והושתלו בתוך צילומי חדרי אירוח בבית אבות. בצילום אחד הם יושבים על כסאות המפוזרים בחדר, ובשני הם מרחפים באוויר. העבודה עוסקת בנושאים מעולמות שונים: ארכיטקטורה, מסעות בזמן, ניכור, זיקנה. אילת גזית משתמשת בכל אלו כדי לברוא מחדש את "סבא וסבתא", ומתוכם, דרך הקשר הדורי אולי, גם את עצמה.
פחות קריאה...
