עבודת הווידיאו של אורי ארן, שבה הוא נראה מחבק את כלבתו ובוכה ב"זרועותיה", היא, בעת ובעונה אחת, מלאת רכות ומבלבלת. הנחמה שמחפשת הדמות הגברית החזקה אצל חיית המחמד, מהפכת את התפקידים המסורתיים המוכרים לנו בין כלב לאדוניו. בעוד שבמסגרת היחס המקובל בין כלב לבעלים, לרוב היינו מצפים שהכלב הוא זה שיבקש לשאת חן אצל בן האדם, יתחנן למגע ולליטוף, במקרה זה ההפך הוא הנכון: הבעלים הוא המתחנן לתשומת לב ולאהבה מצד כלבתו. הכלבה הופכת לדמות השלטת, ואילו הגבר גדול הממדים, בעליו, נראה כאילו איבד לחלוטין את עמדת העליונות שלו. בעבודה, דומה כי ארן מפציר באופן אילם בכלבתו שתחלוק עמו בכאבו ויעזור לו להתגבר עליו. הכלבה נראית מבולבלת משהו, אולי אף מעט נבוכה, מן התפקיד החדש שהיא מתבקשת למלא, ובכך מחדירה ממד קומי מסוים לסיטואציה שהיא כה טעונה מבחינה רגשית.

פחות קריאה...