השם מנהמנות הוא בעל כפל משמעות. הוא משלב את המילה "מנה" ואת השם "מנות", מושב שנוסד ב־1980 בגליל המערבי, סמוך לגבול לבנון. במהלך 2010 צילמה ישי סדרת תמונות של בתי מנות המקוריים משנות ה־80, שבינתיים ננטשו. לאחר מכן היא ביצעה "מנות" נוספות של התערבויות אמנותיות בתצלומים, ואלו הגיעו למיצוין בעבודת הווידיאו שלפנינו.

בשנות ה־80 היה מצבם הכלכלי של מייסדי מנות קשה, והבתים שהם בנו היו קטנים וצנועים. מאוחר יותר, בזכות השגשוג הכלכלי שפקד את המושב, ננטשו הבתים המקוריים, ובמקומם נבנו וילות גדולות. הבתים הנטושים היו חומר הגלם של ישי לסדרת תצלומי צבע שכותרתה היא מנות(2010). לאחר מכן המשיכה ישי לעבוד על אותם התצלומים והמירה אותם בטכנולוגיה דיגיטלית לסדרה בשחור־לבן. יצירה חדשה זו נקראה מנות 2010. בהמשך, ב־2013, השתמשה האמנית בתמונות סטילס מסדרת מנות 2010 לצורך הפקת מנהמנות, שבו המירה את הדימויים לדיגיטליים והשתמשה בתוכנת אנימציה כדי לגבבם זה על גבי זה. כך נמחקו הגבולות שהפרידו בין הדימויים המקוריים, ומתוכם נולד דימוי יחיד ומורכב. בסוף סרט הווידיאו פסים לבנים מכסים את הדימוי היחיד והאחרון של הבתים הנטושים. מצד אחד נדמה כאילו הפסים מוחקים את זכר הבתים הללו, ומהצד האחר נראה כי הם מגוננים על הדימוי שלהם כתחבושת.

עבודתה של ישי עוסקת בזיכרונות ושימורם. מנקודת מבט רחבה יותר מדובר בביקורת מרומזת על החברה הישראלית ועל ערכי החומרנות שאימצה לעצמה בשנים האחרונות.

פחות קריאה...