שם התערוכה לקוח מתפילות הבוקר. בתפילות אלו יש סדרת פעולות שבה מודה המאמין לאלוהים על הקיים, על שפוקח עיני עיוורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים ומלביש עירומים. אדר-בכר בוחרת להעלים את התפקיד האלוהי ומותירה את האדם בעליבותו: עירום, אסור, עיוור וכפוף, בדומה לדמויות במחזותיו של סמואל בקט. אדר-בכר, המוכרת כאמנית העוסקת בחלל ושעבודתה ילדות למופת במוזיאון ת"א, ביתן הלנה רובינשטיין בשנת 1993, בה הציפה את אחד מחללי המוזיאון במים, זכורה כמיצב שאפתני עוצר נשימה, ממשיכה בתערוכה זו את הקו של בניית מיניאטורות, שבו החלה לפני שנים אחדות.