זוכת פרס קשת לאמנות עכשווית, מייסודה של משפחת בר־גיל אבידן.

בכל מה שנוגע לתנועת ה־ DIYBio וחבריה, הביו־האקרים, הילה עמרם חובקת את כל גווני האפור. אלו הם סוכנים חופשיים הפועלים ללא פיקוח, באופן חוץ־ממסדי, ותומכים בגישה חופשית למידע, בהנדסה גנטית בלתי־פורמלית ובשוויון הזדמנויות לכול. בתור שכאלה, ביו־האקרים מייצגים פוטנציאל יצירתי עצום, כמו גם סכנת הרס נוראית.

הפרויקט של עמרם מביא נושאים אלה לקדמת הבמה בהקשר מוזיאלי. בחלל זה, שנראה כמו הכלאה בין סביבה ביתית, מעבדה במרתף וסדנת "עשה זאת בעצמך" על כל מכשיריה, היא בוחנת את עולמו של הביו־האקר הן במבט מקרוב והן במבט־על. ניתן להתבונן מבעד למיקרוסקופ בחיידקים כּחוֹליים (שם מדעי:Cyanobacteria , יצורים חסרי גרעין שבפוטוסינתזה שלהם משתחרר חמצן), שהאמנית אספה מחלון ביתה, ובפרמציום (יצורים חד־תאיים דמויי אמבה); לראות הדגמה של תהליך חלוקת התא בתנור מיקרוגל; נעל שהפכה לבית גידול למושבת צדפים, שהאמנית מצאה מוטלת על החוף בחיפה; זכוכית אוראניום רדיואקטיבית לכאורה; סלע וולקני; ואובייקטים היברידיים מעשה ידיה. דומה שהיברידיזציה, טרנספורמציה, האקינג וחשיפת הבלתי נראה הם המטאפורות המובילות את חוויית הצופה בתערוכה.