מבחר עבודות מאוסף המדיה החדשה של מרכז פומפידו – וידיאוזון – הביאנלה החמישית לוידיאו ארט בישראל
האמנים המשתתפים: סאניה איווקוביץ', חליל אלטינדרה, סוניה אנדראדה, ואלי אקספורט, אורסולה בימן, מיכאל בלום, סמואל בקט, גאזֶל, יוהן גרימונפרז, לורה וודינגטון, ביל ויולה, כריסטינה לוּקַס, פלורנס לזאר, ברוס נאומן, זינב סדירה, נאם ג'ון פייק, רובר פיליו, מג'ידה קאטארי, שיגקו קוּבּוֹטַה, ג'ורדי קולומר
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג, לראשונה בישראל, תערוכת וידיאו המוקדשת כל-כולה לעבודות שנבחרו מאוסף מרכז המדיה החדשה של מרכז פומפידו בפריז.
תערוכה זו מתמקדת בשני נושאים עיקריים – האחד היסטורי והאחר עכשווי: חלקה הראשון של התערוכה מציג לציבור הישראלי סדרה של עבודות אשר, במבט לאחור, אפשר להגדירן כאבני היסוד של הווידיאו ארט. החלק השני של תערוכה זו משקף את התמקדותו של מוזיאון הרצליה בעבודות עכשוויות שבוחנות לא רק סוגיות אסתטיות, אלא גם מתייחסות לשאלות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות.
להמשך קריאה...
I. חלוצי הווידיאו ארט ובחינתם את השפעת הטלוויזיה על החברה
הטלוויזיה היתה "טכנולוגיית-האם" של הווידיאו ארט, וככזו עוררה עניין עצום וביקורת לא מבוטלת בקרב יוצריהן הצעירים של עבודות הווידיאו הראשונות. כמה מן העבודות האלה מתמקדות במסרים שמעבירה הטלוויזיה, והאחרות – במדיום עצמו. בסרטי הווידיאו הללו, מציגים האמנים תגובה ביקורתית ואישית כאחת למסרים הפופולריים שהטלוויזיה מעבירה, להבטיה המסחריים ולתערובת חסרת ההבחנה של סוגי התכנים השונים שהיא מגישה. עבודותיהם מציעות חלופה לסדר עולם שבו תופסת הטלוויזיה עמדה של שליטה ומכתיבה את גרסתה לערכי החברה ולסדרי העדיפויות שלה. בד בבד, מציגים האמנים את הווידיאו ארט כחלופה תקפה לכלי מבע אמנותיים אחרים, כגון ציור או כתיבה.
II. עולם משתנה
בחלקה השני של התערוכה מוצגות עבודות של מגוון אמנים בינלאומיים הבוחנים סוגיות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות רלבנטיות לחברה בת-ימינו. רבים מן האמנים בחלק זה מתחקים אחר השינויים הדמוגרפיים העוברים על אוכלוסיות העולם ואחר השלכותיהם התרבותיות הדרמתיות של שינויים אלה. עניין מרכזי בהקשר זה תופסות התמורות הסוציולוגיות שחוות משפחות וחברות כתוצאה מחילופי גומלין בין-תרבותיים. העבודות גם נדרשות להשלכותיה של ההגירה, החוקית והבלתי-חוקית, לבעיות הכרוכות במחסומים הלשוניים והתרבותיים עליהם מהגרים נדרשים להתגבר ולסירובן של נשים לציית לתכתיבים דתיים או חברתיים בעולם הולך ומשתנה.
שני חלקי התערוכה מתקשרים זה לזה באמצעות עבודתו של יוהן גרימונפרז Double Take ("טייק כפול" 2010), המעיינת בהשפעות ההדדיות של ההיסטוריה על כלי התקשורת ולהפך, תוך שימת דגש מיוחד על תפקידה של הטלוויזיה בתהליך זה.
גילה לימון
פחות קריאה...