הפרויקט נפתח כאשר איי וויווי פרסם בבלוג שלו הזמנה פתוחה לאנשים מכל רחבי סין לנסוע לקאסל. מתוך אלפי הפונים נבחרו באקראי 1,001 ה"תיירים", כפי שהוא מכנה אותם. בקבוצה נכללו, בין השאר, פועלים, איכרים, סטודנטים, סופרים, אמנים ורוכלים ממקומות שונים ברחבי סין: מבייג'ין ועד לכפרים מרוחקים. חרף היעדר קריטריונים בבחירה ניתנה העדפה לאנשים, שלנסיעה לחו"ל יש משמעות מיוחדת עבורם, ושבתנאים אחרים נסיעה מחוץ לסין הייתה בבחינת אירוע בלתי אפשרי עבורם. כל הפונים נתבקשו לענות על שאלון בן 99 סעיפים שחיבר האמן, ובו שאלות, כגון: "האם ביקרת אי פעם בגרמניה?", "מה זו אגדה?", "האם אמנות יכולה לשנות את העולם?". השאלונים (שלא שימשו כאמצעי מיון) מנסחים חלק מן הסוגיות והנושאים שהפרויקט עוסק בהם, והתשובות מספקות גרסאות שונות ואישיות של אלפי אנשים לשאלות הנוגעות בתרבות ובזהות לאומית.
לאחר שלב הבחירה החל התהליך הביורוקרטי המורכב של סידורי הנסיעה. לצורך זה הקים האמן סוכנות נסיעות זמנית בשם Fake, שכללה צוות בן שלושים איש. צוות זה דאג לא רק לסיוע כלכלי לנוסעים, אלא אף טיפל בכל ההיבטים המורכבים הכרוכים בנסיעה ובשהייה בקאסל של קבוצת אנשים כה גדולה, החל בהפקת דרכונים וויזות וכלה בסידורי לינה, אוכל ואפילו תספורת. בשלב זה נאלצו הנוסעים להתמודד עם שאלונים רשמיים יותר, שנדרשו לצורכי קבלת ויזה, דרכון ואף תעודת זהות במקרים אחדים. מול השאלון הפילוסופי, אתי, תרבותי ואישי, שחיבר איי וויווי, משמשים שאלונים אלה להגדרת זהות באופן פורמלי וקבוע על ידי גורמים מוסדיים, דוגמת ממשלות סין וגרמניה. מפגש זה בין האישי לציבורי, חקירת הזהות כמורכבת מאלמנטים פרטיים ואישיים ומאלמנטים לאומיים ופורמליים – כל אלו הם נושאים מרכזיים בפרויקט, והם נחשפים במלוא עוצמתם בסרט.
לפרויקט שני חלקים נוספים שהתממשו בקאסל: האחד כלל 1,001 כיסאות סיניים מתקופת שושלות מינג וצ'ינג, שהוטסו במיוחד מסין, ופוזרו בחללי תצוגה שונים בדוקומנטה. הפרויקט השני, תבנית (Template), הנו מבנה שנוצר משקופי חלונות ודלתות מתקופת שושלות מינג וצ'ינג, שהאמן ליקט מבתים שנהרסו בערים ובכפרים עתיקים. המבנה שנוצר, המאזכר מעין מקדש סיני מסורתי, התמוטט לאחר יום אחד בלבד בגשם האירופאי.
הסרט נוצר כחלק מסכם בפרויקט, והוא מתמצת אלפי שעות צילום, שבהן תועד התהליך שעבר כל אחד מהנוסעים (איי וויווי עצמו תיאר את הפרויקט כ-1,001 יצירות נפרדות), ונחשפות הסיבות שהובילו כל אחד מהם לנסיעה: התקוות, הדאגות והפחדים המתעוררים אל מול הפרוצדורות, ההתמודדות עם נושאים שלא התמודדו עמהם בעבר, ההכנות המורכבות שלהן נדרש הצוות לקראת הפרויקט, תגובות מבקרי הדוקומנטה במפגש עם התיירים הסיניים והתהליך שעובר האמן עצמו.
לצד חקירת הזהות הסינית בפרט והזהות האנושית בכלל והמתח שבין היחיד לשיוכו הקולקטיבי-לאומי, נושא מרכזי נוסף בעבודה הוא המפגש בין מזרח למערב. הקשר בין סין למערב נמצא כיום בשלב חדש, שבו מתפקדת סין ככוח עתיר השפעה בכלכלה הגלובלית. ככזו, היא נחשבת פתוחה יותר מבעבר למערב, ועם זאת עודנה נתפשת כנפרדת מן המערב, כאניגמטית וכשונה. בעבר היו הקשרים בין אירופה לסין מקוטעים, והתאפיינו בתקופות ארוכות של נתק תוך התמקדות ביבוא סחורות, כגון תה, פורצלן ומשי. הסחורות האקזוטיות, ולצדן המידע החלקי שטפטף לאירופה במרוצת השנים, כמו כתבי קונפוציוס ולאו טסה, עוררו את דמיון האירופאים והציתו את סקרנותם באשר לארץ פנטסטית ועתיקה זו, סקרנות שמצאה את דרכה לכתביהם של הוגים אירופאים, ובעיקר גרמניים, מלייבניץ ועד גתה והגל. כיום, בשלהי עידן הקומוניזם, המפגש של המערב עם קבוצות סיניות נקשר לרוב בעובדים זרים, בהיות סין מקור לכוח עבודה זול יחסית עבור המערב. איי וויווי מתייחס למורכבות זו של תפישות מוקדמות ושל רעיונות מופשטים ביחס לסין בעיני המערב, וכמובן – לאלו של אירופה בעיני סין, כאשר הוא מאפשר מפגש בין מערב למזרח הן ברמת המפגש בין אנשים והן ברמת המפגש בין רעיונות.
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מוקיר את עמותת שרמן לאמנות עכשווית אשר תחת חסותה הוצג הסרט "אגדה" לראשונה.
פחות קריאה...
