אנשים ששולם להם לצבוע שערם לבלונד, ארסנל, ונציה, יוני 2001, וידיאו
אנשים ששולם להם ללמוד משפט, בית התרבות של צינקנטן, מקסיקו, מרץ 2001, וידיאו

העבודה של סנטיאגו סיירה מזמינה את הצופה לדון במעמדו הפוליטי חברתי של האמן, דרך נקודות המפגש והחיכוך שבין העולם הסגור והמוגן של האמנות, לבין אוכלוסיות שוליים חלשות הרחוקות מעולם זה. עקרון הפעולה של סיירה מבוסס על משימות פעולה שונות כמו: נגינה, קריאה של משפטים, הרמת משאות ועוד, אליהן הוא מגייס בעיקר אנשים משכבות חלשות. עצם המפגש יוצר מתח הטוען את העבודה בהקשרים תרבותיים ומעמדיים. גיוס האנשים למשימות נעשה בתשלום, המודגש לפעמים בכותרת העבודה ובכתובית, יחד עם הטכניקה, הגודל, משקל ותאריך. לפעמים בוחר סיירה לציין שהשכר הניתן שווה למנת סם או לתעריף זונה, כאשר האנשים שנשכרו באים מעולמות אלו. בעבודה איש אומר משפט משנת 2002 התבקש חסר בית מברמינגהם לומר: "השתתפותי בפרויקט זה יכולה להפיק רווח של 72,000 לירות שטרלינג לי שולם 5 לירות שטרלינג". סיירה מגדיש את הניצול והפער שבין שכר הפועל חסר הבית, לרווח העתידי של יצירת האמנות. בעבודה עשרה אנשים ששולם להם על מנת לאונן משנת 2000, שכר סיירה בקובה עשרה בחורים מולטים סרסורים או כאלה העוסקים בזנות ב- 20 דולר כל אחד, ובקש מהם לאונן לפני המצלמה. בעבודה זו מדגיש סיירה את הקשר העתיק שבין תשלום על שרות ומעמד. הוא מתמקד בפעולה הקשורה במין וזנות המתרחשת באקלים אופייני של הבדלי מעמד וכוח בחברה. אל אלה מוסיף סיירה את האייקון המיני של הבחור המולטי המשרת את התייר הלבן הזר, מספק את צרכיו ומתקיים על מימוש הפנטזיות הקולוניאליות של אותו גרינגו עשיר.