חילופים הוא הפרויקט השישי בסדרה "טרנספר" שיזמה, ארגנה ומימנה לשכת התרבות של חבל נורדיין-וסטפליה, גרמניה. הפרויקטים הקודמים נערכו בשיתוף עם הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית לשעבר, בלגיה, פולין, איטליה וספרד. במאמרו כותב ד"ר דיטמר נ. שמידט, יוזם הפרויקט: "תכנית זו, ולמעשה סדרת התכניות כולה, מתבססת על עקרון העבודה המנחה את לשכת התרבות של נורדריין-וסטפליה ואולי כל פרקטיקה תרבותית בעלת משמעות: היינו, השאיפה לעודד את מי ששרוי בקשיים ולהתחייב לתמוך בו. הדבר הכרחי ואף ברור מאליו במקרה של אמנות צעירה ואמנים צעירים, הקוראים תגר בעיקשות על "השוק", ושל כאלה ש"השוק" טרם אימץ". מטרת הפרויקט: לאפשר לאמנים ליצור בהשראת הדיאלוג המתמשך והמפגש עם תרבות אחרת.
"אמנות בזמן כזה?" לשאול שאלה כזאת, משמע להטיל ספק בעצם זכותה של האמנות להתקיים בעתות מלחמה ומשבר. כמו החיים עצמם, כן האמנות: טנקים, רעב או חומר נפץ אינם יכולים לה. את הפוטנציאל האוטופי שלה אי אפשר להרוס או להסביר, בין שהיא מתמודדת עם בעיות השעה ובין שמתוך התרסה, היא בוחרת באורח מודע שלא לעשות זאת.
תהליך הפרויקט: ללא ספק, פרויקט חילופים גם מתבסס על רעיון מיוחד בן-זמננו. העניין המשמעותי היה ועודו, לעודד את אותם אמנים הדורשים חירות לאמנותם, לנסות להשיג משהו מעבר לים ולהעלות תרומה להבנה בין חברות ותרבויות שונות. זהו מעבר, כביכול, מאמנות אל מדיניות תרבות ההכנות נפתחו בחקירת היחסים האמנותיים והפוליטיים-תרבותיים במדינה השותפה, בסיור במוזיאוניה, בעריה הגדולות ובערי השדה שלה, בבדיקת האפשרויות להעמיד סטודיו לרשות האמנים האורחים ולקיים את התערוכות הקבוצתיות במוזיאונים מובילים.
בינתיים ובמקביל לכך, הביעו שלושה מוזיאונים, בערים השייכות ללשכת התרבות של נורדריין-וסטפליה, את נכונותן לשמש כמארחות בו בזמן. מומחים בעלי-שם גויסו לחבר-השופטים שנועד לבחור את האמנים: בין אלה היו סוזן לנדאו ממוזיאון ישראל, דליה לוין ממוזיאון הרצליה לאמנות ומיכאל לוין, מבקר אמנות ועיתונאי, ומן הצד הגרמני – דיטר רונטה ממוזיאון בון לאמנות, אינגו ברטש ממוזיאון אם אוסטוול שבדורטמונד ומרטין הנשל ממוזיאון קייזר וילהלם בקרפלד. מומחים רבים משתי הארצות הגישו לחבר-השופטים המלצות על כמאה ושלושים אמנים, ובישיבה שנערכה ב"משכנות שאננים" בירושלים, נבחרו עשרים אמנים להשתתף בפרויקט בעקבות זאת יצאו האמנים לעבוד מחוץ לארצם במשך חודשיים, הישראלים – לנורדריין-וסטפליה, והגרמנים – לישראל. בתום שהיית האמנים בגרמניה ובישראל, סיירו האוצרים בשתי מדינות אלו, נפגשו עם האמנים ותכננו את התערוכות יחד עם האמנים. בין האוצרים, היו גם יהודית שפיצר ממוזיאון ישראל וטאיפון בלגין מדורטמונד. הקריטריונים: אמנות צעירה, אקטואלית ורלוונטית, אם כי לא בהכרח אך ורק פרי ידם של אמנים צעירים. לא נקבעו מגבלות גיל לתהליך הבחירה. העיקרון הקובע היה שזו תהיה אמנות באיכות גבוהה, שתשקף נאמנה התפתחויות עכשוויות. לשכת התרבות, במעמדה כמארגנת, גם לא כפתה תנאים מוקדמים; הבחירה נועדה להיות באחריותם הבלעדית של חבר-השופטים והאוצרים.
פחות קריאה...