אינרציה, וידיאו, 1999, 06:00 דק'

במרכז התמונה ישנה אישה השוכבת על רכבת. נדמה כי היא שרויה בהתנגדות נמשכת לכוח הרכבת: ללא יכולת לקפוץ ממנה, כמו אחוזה בחלום נורא, היא מנסה שוב ושוב להגן על צניעותה. אך לשווא: הרכבת "מסתערת" עליה, על גופה ועל מינה.
אך במבט שני, אנו עלולים להטיל ספק: האם היא באמת מתנגדת למהירות או אולי עושה יד אחת עימה? האם היא רוצה להסתיר את מינה או אולי, בהשתטות או בביישנות, באיזשהו אופן מנצלת הזדמנות זו לחשוף את גופה לציבור גברים, שללא ספק, להוטים למחזות מסוג זה.
אך המיניות מסתירה סוד: היא באותה מידה עשויה להיות גבר, משום שמיקומה זהה: גם אנחנו נאבקים; גם אנחנו נכנעים בסוף. רק במקרה היא אישה.
לאן היא או הוא (או אנחנו) נעים בכל אופן? אף אחד לא בורח מיפן לעולם, ובטח שלא רכבת, אזי נרטיבית אנו נעים לשום מקום במהירות. אינרציה במובן זה היא אקטיבית, אפילו דינאמית, אך היא רק הולכת סחור סחור, עוברת דרך אותם מקומות, אותם הרגלים ואותן התנועות. אולי יש פה סיפור, סוג של כיוון, אך כמו צלילים המופקים מציור אלים, היא ברובה שקטה.
טדסו טקמינה