ארטור גולדרייך, יליד דרום אפריקה, החל את דרכו כצייר, כמעצב וכפעיל פוליטי נרדף, שמחה נגד שלטון האפרטהייד במולדתו. ב־ 1963נעצר, ולאחר בריחה מתוקשרת מהכלא הדרום אפריקאי היגר לישראל, וכאן המשיך בפעילותו הפוליטית נגד האפרטהייד. במקביל, השתלב בכמה מהצמתים המרכזיים שבהם התגבשה אז שפה חדשה בעיצוב הפנים בישראל. הוא הציג כאמן בתערוכות יחיד, עסק בעיצוב פנים כשכיר וכעצמאי, והתבסס גם כמעצב במה ותלבושות. במחצית השנייה של שנות השישים היה גולדרייך ממקימי המחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי (לימים, המחלקה לארכיטקטורה) בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, שבה לימד עד אמצע שנות התשעים ואף עמד בראשה. הוא היה מהמורים המשפיעים בתחומו, ומהראשונים שהטמיעו שיח ביקורתי־פוליטי בהוראת העיצוב בישראל. אף שהעמיד דורות של תלמידים, רק מעט ידוע על היקף עבודתו.
תמר דה שליט, בת הארץ, ממשפחת בוני העיר הרצליה, למדה אמנות ועיצוב בלונדון בשנות החמישים. עם חזרתה לארץ לקחה חלק מרכזי באדריכלות הפנים של כמה עבודות ממלכתיות, בהן עיצוב הבמה למשפט הראווה של אדולף אייכמן בבית העם בירושלים ועיצוב לשכות שרים ובכירים בממשלה ובמערכת הביטחון. בהמשך דרכה כעצמאית פעלה עם כמה ממנסחי המודרניזם והברוטליזם בישראל, ולאורך השנים תכננה את עיצוב הפנים של מבני ציבור רבים בערים ובקיבוצים, בתי מלון, בתי הארחה ובתים פרטיים. עבודתה משקפת את שאיפתם של מעצבים בני דורה לנסח את האסתטיקה של הציבוריות הישראלית, של מרחבי היומיום של האליטה, ושל תרבות הנופש, ההבראה והזיכרון בישראל. תפיסתה הכוללת, המשלבת תמיד עיצוב פנים, ריהוט וטקסטיל, היא פרק חסר בהיסטוריה המתהווה של עיצוב הפנים בישראל, המעמיד אותה לצד שורה של מעצבים שביקשו להגדיר מחדש סגנון מקומי־עברי.
התערוכה פורשת את מכלול עבודתם הרחב של גולדרייך ודה שליט, שבין שנות החמישים לשנות התשעיםעסקו, ביחד ולחוד, בתכנון ובאדריכלות; בעיצוב גרפי ותעשייתי; בעיצוב טקסטיל, תכשיטים ואופנה; בעיצוב במה ותלבושות לתיאטרון; ברישום, ציור, איור וצילום; בחינוך, כתיבה ומחקר; וכן בפעילות פוליטית־ ציבורית ופילנתרופית. בין השאר, הופקדו בשנות השבעים על עיצוב הפנים של בנייני מוזיאון הרצליה ובית יד לבנים. תוכניות עיצוב הפנים של המתחם, המוצגות כאן, כמו גם פינת הישיבה המקורית שהציבו בבית יד לבנים ומשוחזרת בתערוכה, מחזירות את גולדרייך ואת דה שליט למקום. בתוך כך, המגירות מספרות על חלקם המרכזי, העלום עד כה, בהיסטוריה של החיפוש אחר המקומי בעיצוב הישראלי.
תמר דה-שליט, שנות ה-60, אוסף גולדרייך–דה-שליט, ארכיון אדריכלות ישראל
ארטור גולדרייך, שנות ה-70, אוסף גולדרייך–דה-שליט, ארכיון אדריכלות ישראל
ריפוד הכורסאות באדיבות שכטר בדים;
שמלת משכית באדיבות ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז, מכללת שנקר, רמת גן
פחות קריאה...