עבודתו של ניר הראל נעה על קווי התפר שבין אמנות, עיצוב ואמנות שימושית. הוא יוצר מיצבים ואובייקטים באמצעות תוכנות תלת־ממד, המאפשרות להציב אובייקטים בחלל ולדמות את התפיסה האופטית והחושית שלהם. במיצב כדורי החוק, הראל מתייחס לחדר המוזיאון כאל לוח משחק וחוקר את אופני הייצוג והארגון של האובייקטים המפוזרים בו. אלה מתנסחים תוך משחק בחלל, בנפח ובתנועה. שני כדורים עטופים בבד שעליו מודפסים ציורי תלת־ממד. הדימויים המודפסים נחשפים במלואם רק בעת תנועת הכדור – כלומר, ברגע הפעלתם בידי המבקר בתערוכה. עד אז, המשחק הוא פוטנציאל הקורא למימוש. הדפס אחד מתאר מרחב וירטואלי – כשהכדור מונע ומתגלגל, תנועתו חושפת את פרישׂת החלל הפנורמית המיוצגת בו. האחר מציג השתקפות שמרמזת על חלל המוזיאון הקונקרטי. העיצוב הנזירי של החלל ממקד את תשומת הלב בקריאה להנפשת הצורות באמצעות בחירה באופן השימוש בהן. המיצב מזמן מפגשים אקראיים, במידות משתנות של קרבה וריחוק, אולי בדומה למפגשים מזדמנים בעת שהות זמנית במקום אחר; שורת אירועים קושרת לרגע בין האלמנטים, שמיד מתפרקים – ורגע לאחר מכן שבים ונרקמים יחדיו.