המיצב הנוכחי של הלביץ כהן מתפקד כמרחב אמנות אוטונומי, המגיב באופן ישיר על מחזהו החדש של יהושע סובול, רפסודת המדוזה – ובה־בעת משמש תפאורה להצגת מונולוגים מתוכו בחלל המוזיאון. הדיאלוג שנרקם בין שני היוצרים מאז פגישתם הראשונה לפני 12 שנה, מגיע בפרויקט הנוכחי לשיא חדש של עוצמה וביטוי.
מחזהו של סובול רפסודת המדוזה נכתב בהשראת ציורו הנודע של הצייר הצרפתי תיאודור ז'ריקו ( 1824-1791 ,Géricault ), המתייחס לאירוע נורא שהתרחש ביוני 1816, במהלך הפלגה של הספינה "מדוזה" אל נמל סן־לואי בקולוניה הצרפתית סנגל. קברניט הספינה, שהשתייך למעמד האצולה, זכה בתפקיד לא בזכות כישוריו המקצועיים אלא מתוקף קשריו עם בית המלוכה הבורבוני. ספינתו עלתה על שרטון, והקברניט בחר להוריד אל סירות ההצלה המעטות את אנשי הפיקוד הבכיר ואת האצילים מבין חברי הצוות. שאר הנוסעים הורדו אל רפסודת עץ מאולתרת, שנקשרה לאחת מסירות ההצלה. המשא הכביד על סירה זו, שלאחר זמן קצר התנתקה מהרפסודה ולמעשה נטשה אותה ואת האנשים שעליה לגורלם, ללא מזון ומים בים הפתוח. רבים מאנשי הרפסודה מצאו עד מהרה את מותם – ואילו השורדים חוו אלימות, ייאוש, אובדן שפיות ורעב קיצוני, שדחף כמה מהם עד כדי קניבליזם.
הסצנה המתוארת בציורו של ז'ריקו מנציחה את הרגע שבו הבחינו השורדים לראשונה בספינה "ארגוס", שהצילה אותם בסופו של דבר ונשאה אותם אל החוף, מוכים ושבורים. המשפט של הקברניט ואנשי הצוות, שניצלו כולם, נערך על רקע הפרסום הנרחב לו זכו העדויות המזעזעות של הניצולים, שהועלו על הכתב על־ידי שניים מהם: המהנדס אלכסנדר קוריאר והמנתח אנרי סביני. הציור רפסודת המדוזה היה אפוא לכתב אישום פוליטי־מוסרי נוקב, סמל לשחיתות השלטונית של המשטר המלוכני ולאכזריות אנושית חסרת גבול.
מחזהו של סובול מבוסס על שיחות בין הצייר ז'ריקו לבין השורדים קוריאר וסביני, שבהן שִחזרו באוזניו את המאורעות הקשים שחוו במשך 13 הימים שעשו על רפסודת המדוזה, בעודם מיטלטלים בין אבדון מוחלט להיאחזות נואשת בצלם אנוש. המחזה הועלה לא מכבר בלונדון, באקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה (RADA), בבימויו של אנדרו וישנייבסקי ( Visnevski ). קטעים מתוך המחזה מוצעים לקריאת הקהל. שלושה מונולוגים מתוכו יבוצעו בחלל המוזיאון כחלק בלתי נפרד מן התערוכה, במועדים שיפורסמו.
פחות קריאה...