אפולו נולדה בגרמניה בשם ברברה כריסטינה. כשהייתה בת שלוש מסרה אותה אמה לאימוץ והיא הועברה לידי זוג חשוך ילדים מפולין, משה ושושנה אפולו. משפחת אפולו עלתה ארצה ב-1950 ושמה של ברברה שונה לבתיה. מגיל צעיר הפגינה אפולו כישרון אמנותי. היא למדה אמנות ועיצוב טקסטיל בתיכון ויצ"ו צרפת ולאחר מכן במכון אבני בתל-אביב. בגיל 19 הכירה את דן בן אמוץ (1924–1989), שהיה סופר ותסריטאי, שחקן ופובליציסט, דמות שנויה במחלוקת ומאושיות הבוהמה בארץ. ב-1966 עברו השניים להתגורר יחדיו ושנה לאחר מכן נולדה בתם היחידה, נעמי. בין 1965 ל-1971 הציגה אפולו מציוריה בארבע מתערוכות קבוצת "עשר פלוס". ב-1971, לאחר שנפרדה מבן אמוץ, נסעה להולנד לשנה, שם למדה אנימציה. לאחר שחזרה ארצה, בחרה להתרחק מהמרכז, והשתקעה בצפון הארץ. בשנותיה האחרונות התגוררה בעמוקה. היא הלכה לעולמה בגיל 72, והניחה בת, שלושה נכדים וקבוצה נאמנה של חברות וחברים המוקירים את זכרה.
לציוריה של אפולו קו פיגורטיבי נדיר באיכותו. הם מרמזים על עולם סגור של פנטזיה פנימית. זהו עולם בעל אפיונים סימבוליסטיים, הממזג ספרות וחזיונות ושופע דימויים בדיוניים מוצפנים בעלי גוון מיתי, רדוף, אפל וסוער. אפולו נהגה לצייר בקנה מידה קטן ולעיתים אף זערורי, עם מכחולים דקיקים, בקו מוקפד, תוך התעמקות בתיאורי טקסטורות ופרטים. היא הרבתה להתנסות בטכניקות עתיקות, בהן צבעי טמפרה על עץ, צבעי שמן, אנקאוסטיקה (ציור בשעווה חמה), עפרונות גרפיט ועוד. הציטוטים שנהגה לשלב בעבודותיה – מתולדות האמנות, מפריטי אומנות דקורטיבית ומתצלומים ישנים – מבליטים את הצורך שלה לפעול בתוך הקשר היסטורי ולעגן את מהלכיה, ואולי אף את זהותה כיוצרת, בשורשים עבותים. ציוריה הקטנים מחייבים תשומת לב מיוחדת. פעולת ההתקרבות מזמנת אינטימיות, אך זו מוגבלת בשל האניגמטיות של הציורים והקושי להבחין בכל פרטי הדימויים.
מאז ומתמיד מיעטה אפולו לצייר ויצרה תוך מאבק פנימי וקושי נפשי כבד. היא עמלה זמן רב על כל ציור וציור, והתקשתה להשלים יצירות בשל ביקורתיות עצמית ותובענות פרפקציוניסטית. לא אחת השמידה את ציוריה, ובציורים הנותרים נהגה בחרדת קודש, שמרה עליהם ועטפה אותם בקפידה יתרה. מנהגיה אלה תרמו לביסוס המעמד המיתי של עבודותיה, והפכו אותן בפועל לנדירות ביותר. הרוכשים המקוריים של ציוריה, שנמנו לרוב עם חוג מכריה הקרובים, שמרו עליהם בקנאות לאורך השנים. למרבה הצער, רבים מבעלי הציורים כה מתקשים להיפרד מהם עד שסירבו להשאילם לצורך הצגתם בתערוכה זו. זוהי תערוכת יחיד ראשונה המוקדשת ליצירתה.
כל התצלומים בתערוכה מאת יעקב אגור, באדיבות ארכיון הארץ
העבודות מאוסף גבי ועמי בראון, אלא אם צוין אחרת
תודה לכל המשאילים שאפשרו לנו בנדיבותם להציג את העבודות שברשותם
פחות קריאה...