נולד בצרפת בשנת 1974, חי ופועל בפריז

פראי האדם, 2010, וידיאו, 5:00 דקות

מאז ראשית שנות האלפיים עוסק ז'אן-גבריאל פריו בליטוש גישה חדשנית ליצירת סרטים. עיקרה התמקדות בעריכה של דימויים נעים ושל תמונות שלוקטו מארכיונים שונים, והם חומר הגלם לסרטיו הקצרים.

יצירותיו של פריו טעונות בעוצמה רגשית כלפי תֶמות היסטוריות ועכשוויות כאחד, אותן הוא מכנה "פוליטיות" במובן העמוק של המילה. אין לו עניין בצורה כלשהי של לוחמנות, אבל מנגד הוא מעמיק בשאלות יסוד: כיצד ניתן לחולל שינוי בסביבה של תוהו ובוהו חברתי, ובאילו דרכים?

העבודה הקולנועית של האמן נפתחת בשורת תמונות סטילס שצולמו בוועידות פסגה ובמפגשים גיאו-פוליטיים – סלוֹ מונטאז' של דיוקנאות סטטיים של מנהיגי תבל ואישי ציבור. בהדרגה  מתחלפים דימויים אלה בדימויים של אזרחים מן השורה המכונסים לקראת תמונה קבוצתית כגון חתונה, טקס אקדמי ואירועים אחרים בחיי היומיום. מהירות ההקרנה של הסרט עולה עד שהדימויים הפרטניים מתמזגים זה בזה. הדימויים האלה נבזקים ונזרים בתוך סצנות של אי-שקט אזרחי, בסביבות עימות מרחבי העולם, שבהן אנשים מבצעים פעולות מחאה כנגד הרשויות והמוסדות המייצגים שלהם. ככל שהסצנות האלה כובשות את המסך, הסרט מאט ואנו יכולים להבחין בדימוי הפרטני.