פרס דיסקונט

      פרס דיסקונט לעידוד היצירה

פרס דיסקונט לעידוד היצירה מוענק מדי שנה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית לאמן או לאמנית ישראלים. ועדת האמנות של בנק דיסקונט בוחרת את הזוכה מבין אמני התערוכות המתוכננות במוזיאון הרצליה לאותה שנה. חברות הוועדה הן שולמית נוס, הממונה על אוסף בנק דיסקונט; גל כרמי, מנהלת מועדון פלטינום; רוני גילת־בהרב, מנהלת כריסטיס ישראל; האוצרת אירית הדר; והאוצרת רוני כהן־בנימיני. הפרס כולל מענק של 40,000 ₪ המוקדש למימוש תערוכת האמן/ית במוזיאון.

תקנון פרס דיסקונט >

פרס דיסקונט 2024

צילום: יורם וידל

הזוכה בפרס דיסקונט לעידוד היצירה לשנת 2024 הוא ראובן קופרמן.
מתוך נימוקי השופטות: "יצירתו של ראובן קופרמן, המתאפיינת בווירטואזיות ציורית מיוחדת, נותנות ביטוי לייצוגים היברידיים הממזגים בין תרבות קלאסית לעכשווית ובין מזרח למערב. בעבודותיו האחרונות בורא קופרמן עולמות פנטסטיים, דיסטופיים, תוך התבססות על מגוון מקורות, מסורות ומיתולוגיות עד ליצירת דימוי נעדר מקור מובהק. בפעילותו האמנותית הוא מצליח להפגיש בין מושגים וסגנונות שונים ויוצר מרחבים דמיוניים עשירים וחלומיים, המזמינים את הצופה להתבוננות ממושכת".

ראובן קופרמן (נ' 1964, מולדובה, חי ועובד בתל־אביב) השלים תואר ראשון באמנות ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני (MFA) ב־School of Visual Arts בניו־יורק. עבודתו הוצגה בתערוכות יחיד ברחבי הארץ, בין השאר במוזיאון תל אביב לאמנות (2008); במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע (2016); בגלריה רו־ארט, תל־אביב (2018, 2020); בבית האמנים, תל־אביב (2020); ובסדנאות האמנים, תל־אביב (2022). קופרמן השתתף גם בתערוכות קבוצתיות, בין השאר במוזיאון ישראל, ירושלים (2003); במוזיאון תל אביב לאמנות (2006, 2016); בביאנלה ה־IV לאמנות עכשווית, אודסה (2015); במוזיאון פתח תקווה לאמנות (2016); במוזיאון בת ים לאמנות (2017); במוזיאון אשדוד לאמנות (2019); ובמוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, חיפה (2023). קופרמן זכה בפרסים ובמענקים, בהם פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות והספורט (2016); פרס אן וארי רוזנבלט לאמנות חזותית (2019); ופרס שר התרבות בתחום האמנות הפלסטית (2021). הוא מלמד במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ"ו חיפה ובבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

תערוכת יחיד של קופרמן תוצג באולם הגדול במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית באפריל 2024, בחסות פרס דיסקונט לעידוד היצירה. בתערוכה יוצגו גופי עבודה חדשים שנוצרו מ־2021 ועד היום, הכורכים יחד פיסול וציור ונקשרים זה לזה. במרכז התערוכה תוצג קבוצה של כ־25 אובייקטים עשויים חימר ומטופלים בצבעי גלזורה, חריטות, עיטורי מכחול וגריעות חומר. מולה יוצג מיצב קיר פיסולי גדול העשוי כולו מחומר סינתטי רב שכבות ושקוף, בגוונים של אפור, שצורותיו נגזרות מהצללים שמטילים פסלי החימר; כך חותר המיצב תחת היחס הפיזיקלי המובנה בין האובייקט הממשי לצילו ומציג הצעה מסדר אחר לנוכחות חומרית בחלל ולהיעדרה. בנוסף, יוצגו שתי עבודות חדשות של קופרמן – ציורי אקריליק ושמן על בד בקנה מידה גדול – וסדרת ציורים על ניירות כהים המציגים חיבורים והיתוכים בין סגנונות, תרבויות ומיתולוגיות.

פרס דיסקונט 2022

האמן בן הגרי הוא הזוכה בפרס בנק דיסקונט לעידוד היצירה לשנת 2022 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
מתוך נימוקי השופטות: "פעולתו היצירתית של הגרי מעמידה, בכישרון ובמקוריות, מראה רפלקסיבית למעשה היצירה. בכל פרויקט מחדש הוא בוחן את המדיום שבחר לעבוד בו בפרספקטיבה היסטורית, בפרשנות חזותית חדשה ובקריצה הומוריסטית בעת ובעונה אחת. יכולתו של הגרי לברוא בדקדקנות עולם הרמטי שלם מעניקה לגיבוריו תוקף פנימי, הפועל לצד יכולתו הבלתי מתפשרת לבסס בעבודותיו מהלך ביקורתי הרלוונטי לתקופתנו. בפרויקט הנוכחי רותם הגרי את כישוריו כאמן לאיכויותיו כמרצה וכחוקר. בפעולת יצירה ואוצרות מורכבת, הוא בוחן בתערוכתו "על קולו של חוד" את התפתחותו של הקו הרישומי הנע (ברישום, בהדפס, בקולאז', באנימציה ועוד) לאורך מאה שנות יצירה".

בן הגרי (נולד 1981, תל־אביב, חי ועובד בניו־יורק) השלים לימודי B.Ed. במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל, ו־MFA באוניברסיטת קולומביה, ניו־יורק. עבודתו הוצגה בתערוכות יחיד ברחבי העולם, בין השאר במוזיאון רוז לאמנות, אוניברסיטת ברנדייס, וולתאם, מסצ'וסטס (2016); מוזיאון תל־אביב לאמנות (2016); ובמרכז קלוסה, מקסיקו (2021). בנוסף, השתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל, ירושלים; SculptureCenter, ניו־יורק; היי־ליין ארט, ניו־יורק; גלריה וייטצ'אפל, לונדון; המוזיאון לאמנות עכשווית, קרקוב; KIT, דיסלדורף.
הגרי זכה בפרסים ובמענקים, בהם פרס משרד התרבות לאמנות (2011); מענק מטעם הקרן לאמנות עכשווית (2021); פרס חמי פרוכטר לאמן וידיאו בתחילת דרכו (2016) ומענק מטעם מועצת התרבות של מדינת ניו יורק (2021).
הגרי עמד בראש תחום הווידיאו במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל (2009–2012) וכיום מלמד באוניברסיטת ייל, קונטיקט ובבית הספר לאמנות חזותית, ניו־יורק.

התערוכה "על קולו של חוד" עתידה להיפתח במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בינואר 2023. בתערוכה מציע הגרי – כאוצר וכיוצר – להתבונן בפעולה הידנית של יצירת דימויים נעים כנושא, כצורה וכתפיסת עולם. התערוכה היא תולדה של מחקר מתמשך על ההיסטוריה והמנגנונים של הדימוי הנע. היא כוללת עבודות וידיאו חדשות שהגרי יצר במיוחד עבור התערוכה, לצד תצוגה של עבודות היסטוריות ועבודות עכשוויות מאת יוצרים ויוצרות מרחבי העולם.
תצריבים, קולאז'ים, תחריטים, ספרים זזים, צלליות, אנימציות ומיצבי וידיאו יוצגו בתערוכה, שתתפרש על פני כל המפלס העליון של המוזיאון. עבודות על נייר של אמנים בינלאומיים יושאלו מאוסף מרכז לירוי ניימן להדפס באוניברסיטת קולומביה, ניו־יורק, ביניהם: שרה זי, קיקי סמית׳, ויליאם קנטרידג׳, ג׳ספר ג׳ונס, קארה ווקר, רירקריט טיראוואניט, טרי וינטרס, דייוויד אולטמייד.
התערוכה תעקוב אחר הקו ש"קם לתחייה" ואחר תנועת היד הרושמת כמעשה קוסמות. בסרט ״הרישום הקסום״ (1900) ג׳. סטוארט בלקטון מצייר חפצים על גבי כן ציור, אשר במהרה מתגלים כחפצים אמיתיים. הסרט צולם במעבדות תומס אדיסון ונחשב לרצף האנימציה הראשון בעולם. כן יוצג בתערוכה ספר המופת תיאטרון האוטומטים מאת לותר מגנדורפר (1847-1925), מאייר גרמני פורץ דרך ביצירת ספרים נעים, המטשטשים את הגבולות בין משחק לסיפור, בין דימוי סטטי לדימוי נע, בין דו־ממד לתלת־ממד. לצידו, יוצג סרט חדש המתבונן מקרוב מאוד על המנגנונים והדמויות בספריו של מגנדורפר ומפיח חיים באפיזודות המצוירות. עוד יוצג סרטה של לוטה רייניגר פפגאנו (1935), עיבוד פנטסטי לאופרה חליל הקסם מאת מוצרט. הסרט נוצר בטכניקה ייחודית פרי פיתוחה, שבה גזרה דמויות מנייר והזיזה אותן, פריים אחר פריים, ליצירת אנימציית צלליות.
התערוכה ״על קולו של חוד״ נושאת את שמה של עבודת וידיאו חדשה מאת הגרי, העוקבת אחר עיפרון מתהליך ייצורו במפעל עפרונות ועד הפיכתו לאנושי. דרך חפץ זה, ההולך ונעלם מן העולם, מנסה הסרט לאמוד את אובדן כתב היד ותהליכי הייצור הידניים בתקופה שבה תופסים את מקומם אמצעים חדשים בעולם שנעשה יותר ויותר דיגיטלי. בכך ממשיכה העבודה את הפרקטיקות האמנותיות של הגרי, הממוססות את הגבולות בין מציאות ודמיון, בין אשליה תיאטרונית וחשיפה של אחורי הקלעים ושפע האמצעים המלאכותיים – איפור, אביזרים, סטים ומניפולציות קולנועיות – המשמשים להרכבת עולמות פלאיים, יחידים מסוגם.

לינק לתערוכה > 

פרס דיסקונט 2020

האמנית הילה טוני נבוק היא זוכת פרס בנק דיסקונט לעידוד היצירה לשנת 2020 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
מתוך נימוקי השופטים: "עבודותיה של הילה טוני נבוק שואבים את השראתם מהמציאות החומרית הישראלית הסובבת אותה. עבודתה כורכת אובייקטים מוכרים מן המוכן, ולפיכך יסוד של ריאליזם חריף, עם הפשטה גיאומטרית. עכשוויות ומודרניזם כרוכים יחדיו בכישרון יוצא דופן, שבתוכו מבעים של הומור וביקורת על תקופתנו".
הילה טוני נבוק, פסלת ורשמת, ילידת 1974 בתל-אביב. בוגרת תואר ראשון בעיצוב, ויצ"ו חיפה, ותוכנית התואר השני לאמנות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות במוזיאונים ובגלריות, בארץ ומחוצה לה. עבודת קבע שלה מוצגת בכניסה לתחנת הרכבת החדשה בירושלים (תחנת נבון). נבוק היא זוכת פרס רפפורט (2020); פרס השרה ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות (2019, 2012), פרס קולינר לאמן ישראלי צעיר מטעם מוזיאון ישראל (2018); ופרס גבעון מטעם מוזיאון תל-אביב לאמנות (2011), לצד מענקים נוספים.‬
נבוק מפענחת בעבודותיה את הקודים של שפת האדריכלות והעיצוב הישראליים, תוך‭ ‬התחקות אחר עקבות מדורדרות של מודרניזם מופשט במרחב הציבורי והביתי בישראל. עבודותיה מזוהות עם שימוש פיסולי מפתיע ומקורי בחומרים ובאובייקטים יומיומיים נפוצים, תוך חשיפת איכויות סמויות ודרכים חדשות להביט בהם.‬ ‬‬
תערוכת יחיד של נבוק תוצג באולם הגדול במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בפברואר 2021, בחסות פרס דיסקונט לעידוד היצירה. במרכז תערוכה זו יהיה מיצב קינטי גדול, שיתייחס לנתונים הארכיטקטוניים של החלל. נבוק משתמשת ב״שמשונית״ (יריעות פי-וי-סי) כדי לייצר סביבה פיסולית-משחקית המורכבת ממערכות הנעות בין פתיחה וסגירה, תוך חשיפה והסתרה חוזרת של מנגנוני הפעולה שלהן. המהלך הקינטי יוצר "רישום מופשט בחלל" ומעברים בין מצבים של חומר במצבו הגולמי למבנה מתפקד, ובין דימוי שלם ומהודק לגירסה מפורקת שלו.

לינק לתערוכה >

פרס דיסקונט 2019

האמנית נטליה זורבובה היא זוכת פרס בנק דיסקונט לעידוד היצירה לשנת 2019 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
מתוך נימוקי השופטים: "ציוריה הריאליסטיים של זורבובה מתארים מצבים מציאותיים ואקטואליים במבע צבעוני כובש לב, בהומור ובאמפתיה המלווים בנימה ביקורתית דקה".
נטליה זורבובה, ילידת 1975, היגרה לארץ ב-2004 מברית-המועצות לשעבר. היא בוגרת האקדמיה לאמנות הבמה במוסקבה והאוניברסיטה לאמנויות בברלין, וחברה בקולקטיב הציירות "הברביזון החדש", המבקש לבטא ביקורת ועמדה חברתית באמצעות ציור מן המציאות. בנוסף, היא עוסקת בהוראת אמנות ובמיזמים חברתיים בתחום האמנות. ציוריה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות במוזיאונים ובגלריות, בארץ ומחוצה לה.
תערוכת יחיד של זורבובה תוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בספטמבר 2019, בחסות פרס בנק דיסקונט לעידוד היצירה. במרכז התערוכה ציורים הכורכים את הממד הביוגרפי בזה החברתי באמצעות תיאור של מציאות החיים האישיים של האמנית, המתגוררת עם בתה בדירה ביפו. הדימויים מדגישים הן את חוויית ההתערות והן את קשיי הקליטה בחברה החדשה. התערוכה תכלול ציורים, סקיצות ופסלים מהשנים האחרונות לצד ציורים חדשים בנושא, שטרם נחשפו לקהל.
לינק לתערוכה >

פרס דיסקונט 2018

האמן חיימי פניכל הוא הזוכה לשנת 2018, ותערוכת יחיד שלו נפתחה במוזיאון בדצמבר 2018.
לינק לתערוכה >

במרץ 2018 נערך במוזיאון לראשונה טקס הענקת הפרס. במהלך האירוע הושק ספר אוסף האמנות הישראלית של בנק דיסקונט, בעריכת האוצר הנודע יונה פישר. באירוע נכחו ראשי הנהלת הבנק לדורותיהם, המנכ"לית לילך אשר-טופילסקי, ליאון רקנטי, אחראית האוסף שולמית נוס, וחברי ועדת האמנות של הבנק. עוד נכחו באירוע ראש עיריית הרצליה, משה פדלון; מנכ"ל העירייה, יהודה בן-עזרא; חברת מועצת העיר ויו"ר החברה לתרבות ולאמנות ליאת תימור; ומנהלת המוזיאון, ד"ר איה לוריא.