ליעקב אלקוב היו חיים מרתקים ומלאי תהפוכות, ולאמנות היה בהם מקום נכבד גם כעיסוק ומשלח יד. באוסף האקלקטי הבינלאומי יש 43 עבודות אמנות פלסטית במגוון סגנונות וטכניקות, רובן מן המאה ה-20, עם מיעוט עבודות מהמאה ה-19 ואף קודם לכך. זיקה חזקה ליהדות נשקפת מהאוסף – מרבית האמנים, ישראלים ושאינם ישראלים, הם יהודים, וגם הנושאים של רבות מהיצירות עוסקים בחיי היהודים. אפשר להניח שנסיבות חייו של אלקוב, של פליט מרוסיה בתחילת המאה שהיגר עם משפחתו לארה"ב, השפיעו על אופיו של האוסף.
מאפיין בולט נוסף באוסף הוא הייצוג הברור של אמנים אמריקנים. אלקוב חש קרבה לאומה המאמצת שלו ורכש עבודות מפתח של חשובי האמנים האמריקנים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אמנים אמריקנים רבים למדו באירופה והושפעו מאסכולות ומזרמים בני הזמן, עם זאת עבודות רבות, הנפרסות אומנם על פני מנעד סגנוני רחב, הן ביטוי לרוח מקומית שגילתה עניין בנושאי היומיום ובהוויה האמריקנית: ציורי נוף, ציורי ז'אנר כפריים ועירוניים וריאליזם אורבני.
עוד יש באוסף יצירות אחדות של אמנים אירופיים קנוניים, שעבודותיהם מתפרשות על פני תקופות ומדינות.
בחירת דימויים ועריכה: מירי מעוז
לואיס-מישל אילשמיוס
נוף ים, סוף המאה ה-19, שמן על עץ, 18X24 ס"מ
הצייר היהודי יליד ניו ג'רזי נטה בראשית דרכו האמנותית לצייר ציורי נוף רומנטיים בהשראת אסכולת ברביזון הצרפתית, שהוא היה מתלמידיה. כעבור שנים זנח אילשמיוס את הריאליסטי ופנה לביטוי אלגורי נאיבי וסגנוני. נוף ים הוא יצירה מוקדמת שלו, ואף על פי שצויר בתקופה הריאליסטית, יש בו רוח אקספרסיוניסטית – אין התמקדות באובייקט אלא יצירת אווירה באמצעות משיחות מכחול קצרות וחזקות בכיוונים סותרים, המגלים את כוחו של הים, את רוחב היריעה האינסופי של השמים ואת הסערה המאיימת להתפרץ.
מילטון אייברי
נערה מציירת, שמן על בד, 80X64 ס"מ
עבודותיו של האמן הניו יורקי מילטון אייברי מתאפיינות בנטייה למשיחות צבע נרחבות ולצורות מסוגננות, הלוכדות את מהות הסצינה מבלי להתעכב על פרטים, ניכרת בהן השפעתו של אנרי מאטיס.
הציירת היא ככל הנראה סאלי מישל אייברי, רעייתו של האמן וציירת בזכות עצמה.
מרסדן הרטלי
פועלים מטפלים במנוע משאית, 1936-40, שמן על מזוניט, 52X42 ס"מ
לאחר שובו למדינת מיין כעבור שני עשורים של נדודים באירופה, חזר הרטלי לעסוק בביטויי ההוויה האמריקנית על נופיה הטבעיים והעירוניים-אנושיים. הוא ניסה לשוות לציוריו אופי מקומי, שיהלום את הפשטות המחוספסת וחמורת הסבר של מולדתו. על הציור כולו שורה משמעת גיאומטרית נוקשה, נפח הדמויות מצומצם, הצבעים עזים וקווי המתאר השחורים עבים, והוא ככל הנראה אחת העבודות שנוצרו באותה עת.
רפאל סוייר
פורטרט אשה, שמן על בד, 48X39 ס"מ
"אני בוחר להיות ריאליסט והומניסט באמנות" אמר סוייר, ויצירותיו הן עדות מהימנה לכך. תיאוריו את שנות השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, את הדלות והאבטלה שנלוו להן, חושפים ראִייה חומלת ונוגעת ללב של המצב האנושי – יותר מכפי שעשתה אמנות המחאה החברתית, שהייתה פופולרית בקרב רבים מבני דורו. אנשים בכלל ¬ונשים בפרט היו נושא מועדף על סוייר. בראשית דרכו האמנותית הוא תיארן כדמויות אוניברסליות, ללא הקשרים של זמן ומקום, אולם לכל אורך שנות השלושים, אותן שנות משבר, הוא אפיין אותן בתווים אינדיווידואליים והעמיק את ביטוי הצד הנפשי בצבעים כהים וקודרים ובתאורה דרמטית.
מרסל ינקו, נמל דייגים, שמן על בד, 61X80 ס"מ
לסר אורי, נוף, פסטל על קרטון, 70X53 ס"מ
קטה קולביץ, דיוקן עצמי, 1912, תחריט על נייר, 14X10 ס"מ
ברנרד רדר, 1955, פסל ברונזה, 60 ס"מ גובה
מקס ליברמן, סומך נופלים, רישום פחם על נייר, 9.5X14 ס"מ