ללא שקט, וידיאו, 19 דק', 2005

המרכיב העיקרי בסרט ללא שקט הוא פס הקול. במהלך חמש השנים שבהן עבד שוקה גלוטמן על סרטו, הוא צילם ברחבי הארץ, ויצר קולאז' קולנועי חושי ודינמי של קולות ושל דימויים.

לדברי גלוטמן, הסרט הוא מעין שיר פרידה מהשקט הבראשיתי שאבד בעולמנו המתועש. עולם שבו קולות מלאכותיים מתגברים והולכים ומאיימים להאפיל על חיינו, בדומה לאופן שבו חשכת הלילה מוצפת בשיטפון אורות. עריכת הסרט יוצרת הנגדה ביקורתית בין הדימויים לצלילים הטבעיים והמלאכותיים המלווים אותם. הסרט מעלה שאלות בנוגע ליחסי הכוחות הפועלים בין הפרט והחברה לבין הטבע והסביבה. האם אובדן השקט משמעו גם אובדן השקט הפנימי? האם ניתן להחזיר את השקט? האם מישהו רוצה בכך או שהרעש אינו אלא צעד נוסף באבולוציה האנושית? הסרט ופס הקול שלו מדגישים את הצורך הגובר ברגעי שקט שאבדו מאתנו בהמולת היומיום.

במקביל לתערוכה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג גלוטמן במשכן לאמנות בעין חרוד סדרת תצלומי נוף כפן נוסף של הפרויקט.

 

 

רעיון ובימוי - שוקה גלוטמן
צילום והקלטה - גיל אלקריף
הפקה ועריכה - אתי ויזלטיר
עריכת צליל ומיקס - אברהם טל
קונטרבס - יאיר גלוטמן
פס קול דיגיטלי היקפי - "ג'אנגל סאונד": איציק כהן ושי זינגרמן

שוקה גלוטמן (1953) נולד בישראל. חי ועובד במצפה אבירים.

הדפס עמוד