במסגרת עבודתה משלבת שלם בין מבט צילומי פשוט לכאורה, הנוגע בבנאלי או נדמה כמתאר את המובן מאליו, לבין מהלכי חשיבה מרובדים אשר טווח רחב של משמעויות מושגיות נגזר מתוכם. היא נוגעת בשאלות של תרבות ושל מקום, של תחביר ושל שפה, של מבט, של ערגה ושל חרדה, תוך שהיא משלבת בין מבנים שונים של יצירה ובין רמות שונות של חוויה. התבוננות מעמיקה בעבודותיה של שלם מלמדת כי היא מנהלת יחסי גומלין מסובכים עם הסביבה הגיאוגרפית, התרבותית והאידיאולוגית מתוכה צמחה; כי היא מתייחסת להוויה המיליטריסטית הכללית במסגרתה גדלה; כי היא נוגעת במיתוסים מקומיים, היסטוריים או תרבותיים, המתפוררים ומתפרקים מכוחם במהלך עבודתה; כי היא מייצרת דימויים דיאלקטיים, חזותיים ומנטליים, הרוויים בכמיהה ובאירוניה דקה; כי הצלבת העבודות בחלל ויצירת הסביבה הנמוכה/גבוהה, מהווה חלק בלתי נפרד מנקיטת העמדה הפוליטית-אמנותית שלה.
מבטה הנו מורכב, ואיננו מסתפק בהנכחה בלבד. בסופו של דבר, נושא עבודתה איננו המקום עצמו, איננו הישראליות שבו, איננו אף הממד הפוליטי המבקיע מתוכו. ניתן לומר כי כל אלו מצויים ברובדי העבודה השונים, מעבים וממקמים אותה, אך מתעתעים בניסיון לחלץ מתוכה משמעות אחדותית או יחידה. מעבר לתכנים הלוקאליים, עוסקת עבודתה של שלם בגבולות יכולתו של המבט לראות, מחד, ובהגדרת עמדת ההתבוננות, מאידך.
פחות קריאה...