אף ששום תימה לא הכתיבה את בחירת העבודות, הרי קו דק – לעתים נראה ולעתים בלתי נראה – מאגד את כל העבודות לאותו מהלך תרפויטי ואמנותי, מהלך של חיפוש: אחר העצמי ואחר האחר.
הצורך בבניית זהות אישית הנו מנוע רב-עוצמה המלווה את האדם בכל מעגל חייו, ברוח אמירתו של אריך פרום: "הצורך בתחושת זהות הוא כוח חיוני והכרחי שאדם אינו יכול להישאר שפוי לולא מצא דרך כלשהיא לספקו". התערוכה אין עולם בלעדיך עוסקת בחיפוש, בצורך למצוא את האחר המשמעותי בחיינו, אחר שבלעדיו לא ניתן לגבש את זהותנו האישית. ז'אק לאקאן גורס כי זיהוי העצמי מתרחש תמיד ביחס לאחר, שכן העצמי נוצר באמצעות זיהוי האחר במראה. התיאוריה של לאקאן נפתחת במושג ה"ממשי" המתייחס לאיחוד עם גופה של האם, שהוא המצב הטבעי, החייב להקטע על מנת לאפשר בניית תרבות. ברגע שיוצאים מן ה"ממשי" לא ניתן עוד לשוב אליו, אף שתמיד שואפים לכך. זהו האלמנט הראשון של אובדן או חוסר שאין להשיבם. לאחר מכן מגיע "שלב המראה" המכונן את ה"דימיוני". בשלב זה מתחיל להתבהר רעיון ה"זולת", וה"אחרות" מובנת כמושג או כעקרון מבנה. כך מתחילה להיווצר תפיסת ה"אני". אותו "אני" (כפי שהוא משתקף במראה) הוא למעשה "אחר" אולם אתה מזהה אותו בטעות כעצמך. ד.ו. ויניקוט, שהושפע רבות הן מלאקאן והן מן האקזיסטנציאליזם האירופי, דן במשנתו בשאלות על מהות האדם והקיום האנושי ברוח שאלתו של קאנט: "מהו האדם". תרומתו של ויניקוט טמונה בהבנת השפעת המציאות החיצונית על המציאות הפנימית. אדם אינו מתקיים אלא בקשריו עם הזולת. חוויה של ממשות ועצמיות משמעותית יכולה להתקיים אך ורק בהקשר של יחסים עם הזולת ובתלות כמעט מוחלטת באיכותו של הזולת המתייחס. המפגש עם האחר הנו, במובנים רבים ובמקרים רבים, מפגש עם הלא טבעי. אכן, בעבודות רבות ניתן לחוש בבירור באווירת הלא-טבעי, באווירה חתומה, קפואה ומנוכרת, לצד תחושות של היעדר ושל חסך. ועם זאת, העבודות אוצרות בחובן רגש רב-עוצמה המזמן לצופה חוויה רגשית ושכלתנית. סוגיית הזהות האישית והתרבותית, הפרובלמטיקה הכרוכה בה ומאפייניה של אותה זהות נדונו בהרחבה בעבר במגוון תיאוריות ותערוכות, ובפרט בעשור האחרון.
מטבע הדברים, העבודות בתערוכה הנוכחית נשענות על מאפיינים אישיים-ביוגרפיים ומנכיחות אותם, זאת לצד סדר יום חברתי-פוליטי. אף שמרבית העבודות בתערוכה מושתתות על סצינות מבוימות והן עושות שימוש בשחקנים (בין מקצועיים ובין לאו), בכל זאת נשמרת הזיקה הברורה למציאות. גם אם במבט ראשון נדמה כי המראה הנו שגרתי, הרי מבט נוסף בהן מעמיק את התובנה והופך אותה לרצף של הרהורים מורכבים יותר על משמעות החיים.

נחמה גוטליב

בתמיכת המועצה הבריטית

פחות קריאה...